מטות (לא ב), לכל מטות ישראל. ופרש"י, לרבות שבט לוי.

והקשה בס' טעם ודעת, מדוע שבט לוי יצאו למלחמת מדין, והרי פסק הרמב"ם (פי"ג מהל' שמיטה ויובל הי"ב) ששבט לוי אין עורכין מלחמה. עכ"ל. ועי' במרדכי גיטין (ס"פ מי שאחזו).

וי"ל שלא הלכו להלחם אלא ללוות את הארון, וכן מוכח בבאר מים חיים לאחי המהר"ל.

ועוי"ל שמכיון שהיה צריך שדוקא פינחס ילך למלחמה זו, שהמתחיל במצוה אומרים לו גמור כמ"ש רש"י (להלן פסוק ו), ועי' באוה"ח ובכלי יקר (שם), לכן היה צורך שילכו עמו בני שבטו, שכן שאר השבטים ביזוהו ואמרו לו הראיתם בן פוטי וכו', ואין כוחו של פינחס יפה אם אין אימון בו מהעם הנמצאים עמו, וכמו שביאר אאמו"ר נר"ו בנידונו בס' סערת אליהו (עמ' פה). ודבריו חזרו ונדפסו בספרו ואביטה אורחותיך (עמ' ס והלאה). וכ"כ עוד בספרו הגש"פ אהלי שם (עמ' קסז).

ועוי"ל שהטעם שבני לוי אינם עורכים מלחמה הוא מכיון שהם חיל ה' וכמ"ש הרמב"ם שם, ולכן אין להם להלחם כדי לנחול את הארץ, משא"כ במלחמת מדין שהיא נקמת ה' היא הנותנת שדוקא חיל ה' ילך למלחמה. ועי' ברמב"ם שם הי"א שדוקא בא"י לא נוחלים הלויים, משא"כ בשאר ארצות. ושו"ר שכן תירץ בטעם ודעת. ושוב י"ל קובץ עומקא דפרשה (פר' שופטים תשע"א), ושם (דף ב ע"ב) כתב הרב משה חיים לייטער נר"ו אף הוא לתרץ כן, והעיר שמקור דברי רש"י שאף שבט לוי הלכו למלחמת מדין הוא מדברי הספרי, ושם הגיה הגר"א ז"ל 'להוציא שבטו של לוי'. ע"ש. 

[נדפס ברובו בעלון קול התורה שי"ל במיקסיקו (מטו"מ תשס"ט עמ' ג) ובספר הזכרון אעלה בתמר (עמ' תכ)].