פינחס (כו יז), לאראלי משפחת האראלי.

הנה כל שמות ראשי המשפחות מוטעמים ברביע או בזקף גדול, חוץ מחנוך ואראלי ויחלאל ומכיר ואשריאל ומלכיאל ויחצאל. וטעמא בעי. ועי' באתר ישיבת כסא רחמים (במדור שאל את הרב מס' 6971). וכבר כתב הרב העמק דבר בפרשה זו (כו ה ד"ה חנוך) שאין דבר ריק בתורה. וכמו כן מצינו להגר"א מוילנא שביאר בכמה דוכתי כוונת הטעמים, עי' בספריו דברי אליהו (פר' ראה עה"פ כי פתוח וגו') וקול אליהו (פר' כי תשא סימן עז – עח ופר' ראה סימן קט וסימן קי). וע"ע בחידושי הרש"ש על במדבר רבה (פ"ו סימן ב ד"ה ניתנה) ובס' קול תודה על מגילת אסתר (פ"ג פ"א ד"ה גדל) ולמהר"ש סובל ז"ל בס' שלמה חדשה ח"א (סימן ב) ובס' סנסן ליאיר השלם (עמ' ט ועמ' י ועמ' יב ועמ' כט ועמ' ל ועמ' מו ועמ' קיט ועמ' קכא ועמ' קכב ועמ' קמו ועמ' קפו) ובס' למיסבר קראי (מהדו"ב בהערותיו על פי' הרוקח שבסוה"ס פר' ויצא שער הפשט כט לג) ובס' מריח ניחוח על טעמי המקרא ובקו' מריח ניחוח (גליון סח דף ח ע"ב והלאה וגליון עד עמ' א) ובס' שיח פורים (עמ' עה) ובקו' כתר מלוכה (גליון ד דף יז סע"ב).

וי"ל דכל ראש משפחה מוטעם ברביע או בזקף גדול להורות על חשיבותו ויחודיותו בתוך כלל ישראל. והני מכיון ששמו של הקב"ה בתוכם, וממה דר"מ בדיק בשמא (כדאיתא ביומא פג ע"ב) מוכח דהשם מורה על פנימיותו של האדם [וכמ"ש בשער הגלגולים (הקדמה כג) ובאור החיים (לעיל פסוק יד עה"פ המוכה וגו') ובס' בן יהוידע למהרי"ח ז"ל (יומא לח ע"א ד"ה שם בשמך)], ולכן לא היה צורך לתת עליהם א' מהטעמים הנ"ל.

גם חנוך הנקרא בשם חנוך אשר התהלך את האלקים (בראשית ה כב), שמו אין צריך בדיקה. וטעמא דמכיר דגם גביה לית א' מהטעמים הנ"ל י"ל מכיון שמוזכר בתורה (מטות לב לט-מ ודברים ג טו) שבני מכיר כבשו את הגלעד עוד בחיי משה ויתן להם משה את הגלעד, זה מספיק להורות על חשיבותם.

         והקשה על דברינו ר' שלמה מובשוביץ נר"ו שבשמו של נמואל יש רביע על אף ששם ה' בקרבו. וי"ל דמכיון דיש מקום לטעות שכוונת שמו היא שנם אל ח"ו, ולא ינום ולא יישן שומר ישראל. ובאמת יש לבאר שהוא מלשון אמירה. ולכן הוצרך להחשיב את שמו. ועוי"ל עפמ"ש בס' שערי אהרן (פסוק יב ד"ה בני) בשם המלבי"ם, שנשתנה שמו של ימואל לנמואל, כי מתו רבים ממשפחתו, ושינוי השם מבטל הגזירה. ולכן מוטעם ברביע, שלמרות שמתו חלק מהמשפחה בעוונם, מ"מ מחשיבם הכתוב. א"נ שלא נאמר שקראוהו נמואל לומר שנם אל ח"ו בהריגת חלק ממשפחתו. א"נ כדי להבדילו מנמואל משבט ראובן שלא נתיחדה שם משפחה עליו [למרות שלא מת, כמ"ש הרמב"ן בפי' (בפסוק ט)]. 
      [נדפס בחלקו בספר הזכרון אעלה בתמר (עמ' תיט) ובקו' מרי"ח ניחוח (גליון סט דף טז ע"א)].