קרח (טז טו), לא חמור אחד מהם נשאתי, ולא הרעותי את אחד מהם.

ולכאורה קשה, וכי מי אמר על משה שלקח ממנו חמור או הרע לו, שהיה צורך למשה לומר שלא עשה כן, והלא טענות החולקים על משה לא היו ע"ז. ועי' בס' אמרי שפר למהר"ש קלוגר, ולדבריו מיושב.

וראיתי בקו' קול התורה במקסיקו (גליון טו עמ' ב) שכ' להקשות בשם מהר"מ פיינשטיין ז"ל, וז"ל: קשה מדוע אמר "לא חמור אחד מהם נשאתי", הלא המלך רשאי להטיל מס על העם כרצונו [כמ"ש הרמב"ם (פ"ד מהלכות מלכים ה"א)], ולמשה היה דין של מלך [כדאיתא בזבחים (קב ע"א). וע"ע למהר"ח פאלאג'י ז"ל בס' בית אבות (דף ו ע"ב) שהאריך בזה. ובהשמטות לס' בית אבות (שנד' בסוף שו"ת לב חיים ח"ג) ציין בזה לדברי הרב חק"ל ז"ל בס' מערכי לב ח"א (דף נח ע"ד). וע"ע בספרו ובחרת בחיים (דף כג ע"ד) ובשו"ת כוכבי יצחק ח"ג (בקו' כבוד מלכים שבראש הספר אות כא-כב)]. ע"כ. וקושיא זו תקשי נמי ע"ד הש"ס בנדרים (לח ע"א וברש"י שם ד"ה לאפוקי) שאם מרע"ה היה נוטל חמורם של ישראל בלא שכר, היה נחשב לגזלן (ודלא כדמשמע מדברי הרב עלינו לשבח כאן שהיה זה ממדת חסידות).

וי"ל דמשה רבינו מרוב ענוותו [כמאמר הכתוב (בהעלותך יב יג) והאיש משה ענו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה] לא החשיב את עצמו כראוי ליטול מסים מעם ישראל. ועפ"ז יש ליישב הקושיא הא', דמכיון שלא גבה מסים מעם ישראל (וכמ"ש רש"י בשם ת"א), ע"כ שענו היה, ומזה תשובה מוצאת למאמר החולקים עליו "השתרר עלינו גם השתרר", "ומדוע תתנשאו על קהל ה'" [וטענה זו של גאות משה כביכול, היא זו שהביאתם לטענות אחרות עליו, וכמו שביאר לנכון בס' עבודת הצדקה (פר' קרח ד"ה אמר עוד ויקהלו והלאה). ע"ש].

וליישב ענין "ולא הרעותי את אחד מהם" לכאן י"ל עפ"ד האר"י ז"ל בשער הפסוקים (פר' קרח) שנשמת הבל היו בה ניצוצות כמנין משה, והיו בה מצד הטוב ל"ז ניצוצות כמנין הבל, והיה בה מצד הרע ש"ח ניצוצות, ול"ז שהם מצד הטוב לקחם משה, וש"ח שהם מצד הרע לקחם קרח, ולכך קרח שהיה מצד הרע עשה מחלוקת עם משה. והו"ד בס' עבודת הצדקה (ר"פ קרח) [ומ"ש בעבודת הצדקה שם לבאר עפ"ז מארז"ל (סנהדרין קט ע"ב) ויקח קרח שלקח מקח רע לעצמו, כבר קדמו בזה בשער הפסוקים שם. ע"ש]. ונראה דלזה רימז מרע"ה "ולא הרעותי את אחד מהם" שכן כל כולו היה מצד הטוב, ומחלוקתו של קורח כולה מצד הרע אין בה מתום.

ובעיקר קושיית מהר"מ פיינשטיין ז"ל נראה עוד ליישב עפ"ד הרמב"ם (פ"ד מהל' מלכים ה"א) "רשות יש למלך לתן מס על העם לצרכיו או לצורך המלחמות", ומכיון שמרע"ה עשיר היה, כדאיתא בנדרים (לח ע"א. ע"ש), וגם במדבר היו אוכלים את המן חינם, וכן מלבושיהם לא בלו [כמאה"כ (עקב ח ד) שמלתך לא בלתה מעליך], לא הותר לו להטיל מס על העם, שכן לא היה לו צורך לו.

ואאמו"ר נר"ו כתב לי (ביום ג שבט תשס"ז) ליישב הקושיא ע"ד הש"ס בנדרים הנ"ל שמרע"ה היה נחשב לגזלן אם היה נוטל חמורם של ישראל, מדברי הרמב"ם הנ"ל דשרי למלך להטיל מסים, וז"ל: בנדרים איירי לפני שהחשיבוהו כמלך, כשהתחיל בתפקידו, ונטל את אשתו ובניו, כיון שאח"כ היה מ"מ עשיר, ולא זקוק להם. עכ"ד נר"ו. ומקורו טהו'ר מדברי רש"י כאן דמשה מיירי על כשלקח את אשתו ובניו ממדין למצרים (ועפ"ז מיושב מה שהקשיתי לעיל ע"ד הרב עלינו לשבח). ושו"ר למהר"ח פאלאג'י בס' ובחרת בחיים (דף ח ע"ד) שכ' שמרע"ה נקרא מלך רק לאחר מתן תורה. ע"ש. וע"ע למהרי"ח סופר נר"ו בס' כרם יעקב (עמ' קפג). 

[נדפס ברובו בקו' קול התורה במקסיקו (גליון טז עמ' ג) ובספר הזכרון אעלה בתמר (עמ' תיא) ובקו' 'קול התורה' שי"ל במיקסיקו (כי תצא תש"ע עמ' ג)].