מטות (לא ו), וישלח אותם משה אלף למטה
לצבא, אותם ואת פינחס וגו'.
איתא בבמדבר רבה (פכ"ב סימן ד):
אמר הקב"ה למשה נקם נקמת, אתה בעצמך, והוא משלח את אחרים. אלא מפני שנתגדל
בארץ מדין, אמר אינו בדין שאני מצר למי שעשה בי טובה וכו'. וי"א שאינה זו
מדין שנתגדל בה משה וכו'. למה שלח פנחס, אמר מי שהתחיל במצוה הוא גומר. ע"כ.
ועוי"ל עפמ"ש בבמדבר רבה
(לעיל סי' ב): רבי יהודה אומר, אילו היה רוצה משה לחיות כמה שנים היה חי,
שא"ל הקב"ה נקם ואחר תאסף, תלה הכתוב מיתתו במדין, אלא להודיעך שבחו של
משה, אמר בשביל שאחיה יעכב נקמת ישראל. ע"כ. ולכן לא רצה ללכת למלחמה, שמא
כשיצטרך להחליט באמצע המלחמה על מהלכיה, נגיעתו הפרטית תשפיע על ההחלטה.
ועוי"ל עפמ"ש בבמדב"ר לעיל (סימן ד):
ד"א, וימסרו, בעל כרחן. לפי שתלה הכתוב מיתת משה בנקמת מדין, אמרו נלך למדין
וימות משה, ונמנעו מלילך וכו'. ע"כ. ולכן לא רצה משה להיות עמהם בשעת המלחמה,
שמא כשיראוהו יזכרו שמיתתו מתקרבת בגלל מלחמה זו וימנעו מלהלחם כראוי. 
No hay comentarios:
Publicar un comentario