מטות (לא ב), נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים, אחר תאסף אל עמך.

וביאר מהר"ש הכהן דריהם ז"ל בס' שער שמעון (בפרשתינו אות א' וב') ע"פ מה שאמרו ז"ל [וה"ד ברש"י] "מאת המדינים", ולא מאת המואבים, מפני שתי פרידות שיש להוציא מהם, נעמה ורות. עוד כתב בס' דברי דוד (פר' יתרו) בשם הרב שני"ע ז"ל, דיש חקירה, אחר שהפיל הוא יתברך גורלות לכל אומה ואומה באיזה שר תהיה גורלה, ונפלו ישראל בחלקו יתברך, וא"כ למ"ד גורל קונה, איך הקב"ה מקבל הגרים הנלוים אל ה', דנראה ח"ו כגזל להוציאת מתחת שר שלהם. והתירוץ לזה דקב"ה שאני, שהוא מלכו של עולם, וכו"ע דיליה הוא, ואף דהשר קנאו בגורל, הא קיי"ל (סנהדרין כ ע"ב) כל האמור בפרשת מלך, מלך מותר בו, והרשות ביד המלך לעשות כרצונו. ולכן השתא דגילה הקב"ה דין זה דמלך מותר לו לקחת נחלת אחרים, לכן אמר למרע"ה שהיה לו דין מלך שלא יכנס לא"י, כדי שלא יבלבל הנחלות שהם ע"פ ה'. עכת"ד.

והעיר שם הרב המגיה ז"ל, וז"ל: וצריך חיפוש בזה, דא"כ לכל מלך ניחוש לזה. ע"כ. ואם כוונתו שגם יהושע יכל להעביר הנחלות, הנה דוקא מרע"ה היה לו דין מלך (כדאיתא בזבחים קב ע"א) ולא יהושע. וצ"ל שכוונתו היא, דא"כ איך העמיד הקב"ה מלכים לעם ישראל מזמנו של שאול והלאה, ולא חשש שיעבירו נחלה. וע"ז י"ל דשאני בכניסתן לא"י שהיא שעת חלוקת הנחלות, ואז המלך יכול לבלבל הכל, משא"כ לאחר כמה מאות שנים שהתיישבו בנחלתם, לא יעיז המלך לבצע שינויים דרסטיים בנחלתם. ושו"ר בשו"ת כוכבי יצחק (ח"ג בקו' כבוד מלכים שבראש הספר אות כא-כב) ובס' עיטורי חיים (עמ' שצא) שהביאו מדברי האחרונים שדנו אי יהושע יש לו דין מלך. ע"ש. וע"ע בזה להרב אור החיים (ואתחנן ג כח), ולמהר"ח פאלאג'י ז"ל בס' בית אבות (דף ו ע"ב ד"ה א"ה ודף ז ע"ב ד"ה ועוד), ולבניו מהר"א ז"ל בס' וימהר אברהם (מע' הי' אות נח) ומהר"י ז"ל בס' יפה תלמוד ח"ב (יומא עג ע"ב), ובתורה אור להמלבי"ם (פר' וזאת הברכה עה"פ ויהי בישרון מלך), ובס' כרמי שומרון (עמ' ס ועמ' סב-ע ועמ' עב ועמ' עה ועמ' עז), ובס' זכרון אפרים – רבבות אפרים (עמוד קיא), ובקו' מרי"ח ניחוח (פר' בא תשע"ה גליון רכה [כצ"ל] דף יח ע"א), ובמש"כ בס"ד בחי' פסחים (קי ע"א). ואם נאמר שיהושע היה לו דין מלך, א"כ כוונת הרב המגיה היא שגם יהושע יכל להעביר נחלה שכן דין מלך יש לו. 
    [נדפס ברובו בספר הזכרון אעלה בתמר (עמ' תיט)].