רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית פרשת חיי שרה
חיי שרה (כג ג), וידבר אל בני חת לאמר. ואיתא בבראשית רבה (פנ"ח סימן ח) שעשרה פעמים כתיב בני חת, והטעם הוא כי בזכות שביררו מקחו של צדיק מעלה עליהם הכתוב כאילו קיימו עשרת הדברות. והקשה בס' מנחת יהודה למהר"י ן' עטר, למה בבני ברזילי איתא במדרש שם שנכתב שמם ה' פעמים ללמדך שכל מי שהוא מאכיל פרוסה לצדיק כאילו קיים חמישה חומשי תורה, ואילו בבני חת נכתב שמם י' פעמים. ותירץ שבני ברזילי היו יהודים ולכן נחשב להם כאילו קיימו את כל התורה, מה שאין כן בני חת שהיו נכרים ולכן נחשב להם כאילו קיימו עשרת הדברות בלבד. ועי' במש"כ חתני ידידי מהר"ר יעקב דניאל ן' זקן נר"ו בחידושיו על התורה. אולם עדיין יקשה שכן אין הקדוש ברוך הוא מקפח שכר כל בריה וכמו שמצינו בסנהדרין (נט ע"א) שאפילו נכרי שעוסק בתורה שהוא כהן גדול. ולכן אפשר לבאר בהקדם מאמר הכתוב (להלן כז מו) קצתי בחיי מפני בנות חת, ואיך הדברים האלו מתיישבים עם דברי המדרש שכאילו קיימו עשרת הדיברות. ואפשר לומר שהדבר רמוז במה שכתב המדרש שכאילו קיימו עשרת הדיברות, שאמנם עשרת הדיברות נאמרו בסיני וכל מצוות הת...
חיי שרה (כד נ), ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר, לא נוכל דבר אליך רע או טוב. וכתב הרמ"ז ז"ל בס' תהלתו בפי (בהנד"מ עמ' ג) וז"ל: ויש לדקדק, בשלמא רע לא ידברו אליו, אבל טוב למה לא ידברו אליו. ע"כ. וכ' אחי הרב המו"ל נר"ו בהערה שם: עיין מדרש לקח טוב (פסיקתא זוטרתא) ותוספות השלם על התורה מה שפירשו בזה. ע"כ. וגם רש"י נחת ליישב דקדוק זה. ע"ש. וכ' ליישב הרמ"ז ז"ל וז"ל: מצינו לבן חומד הממון, כמו שכתב רש"י [לעיל פסוק כט] "וירץ לבן" על שראה צמידים והנזם של זהב על ידי אחותו אמר זה עשיר גדול ולמה יתן לו נדוניא ותכשיטים שעושים לכלה, יקח אותה כמו שהיא מלובשת בבגדים שעליה, לכן אמר "לא נוכל דבר אליך טוב", דהיינו נדוניא וכו'. ולכן אמר פסוק שאחריו "הנה רבקה לפניך קח ולך", כמו שאתה רואה מלבוש שעליה, מאחר שהדבר בא מאת ה'. ע"כ. ונראה לי ליישב בזה מה שהקשה אאמו"ר נר"ו לדברי רש"י שביאר ש"רשע היה וקפץ להשיב לפני אביו", שלא מצינו חוסר דרך ארץ אצ...
חיי שרה (כג ט), ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו אשר בקצה שדהו.          לכאורה אינו מובן מדוע עפרון הציע לאברהם (בפסוק יא) 'השדה נתתי לך והמערה אשר בו לך נתתיה', לאחר שאברהם ביקש את המערה בלבד. ושו"ר מש"כ בזה בס' תוספות השלם עה"ת (אות ב). ע"ש.          ואפשר לבאר בהקדם דברי התוס' (ר"ה יג ע"א ד"ה ולא) שאאע"ה קנה את א"י, ועד דעיילו עם ישראל לא"י יש לנכרי רק מה שזרע. עוד נקדים מה דאיתא בב"ר (פנ"ח סימן ו) עה"פ (לעיל פסוק ד) 'גר ותושב אנכי עמכם', אם תרצו, הריני גר, ואם לא, הריני תושב ואטלינה מן הדין, שכך אמר לי הקב"ה (לך יב ז) 'לזרעך אתן את הארץ'. ובס' פרשת דרכים (דרוש ט) כתב לבאר שמכיון שרצה אברהם לזכות בקרקע לאחוזת קבר, שפיר קאמר 'הריני תושב ואטלינה מן הדין', משום דמשעה שניתנה לו זכה בה. ע"ש. וקלסיה הרמ"ז מהרי"ט ז"ל בס' אהל יעקב (לעיל פסוק ד ד"ה ומהר"י). וע"ע בס' ותלמודו בידו (פרשת לך עמוד מג).          ועפ"ז יבואר הטעם שאב...