חיי שרה (כג ט), ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו אשר בקצה שדהו.

         לכאורה אינו מובן מדוע עפרון הציע לאברהם (בפסוק יא) 'השדה נתתי לך והמערה אשר בו לך נתתיה', לאחר שאברהם ביקש את המערה בלבד. ושו"ר מש"כ בזה בס' תוספות השלם עה"ת (אות ב). ע"ש.

         ואפשר לבאר בהקדם דברי התוס' (ר"ה יג ע"א ד"ה ולא) שאאע"ה קנה את א"י, ועד דעיילו עם ישראל לא"י יש לנכרי רק מה שזרע. עוד נקדים מה דאיתא בב"ר (פנ"ח סימן ו) עה"פ (לעיל פסוק ד) 'גר ותושב אנכי עמכם', אם תרצו, הריני גר, ואם לא, הריני תושב ואטלינה מן הדין, שכך אמר לי הקב"ה (לך יב ז) 'לזרעך אתן את הארץ'. ובס' פרשת דרכים (דרוש ט) כתב לבאר שמכיון שרצה אברהם לזכות בקרקע לאחוזת קבר, שפיר קאמר 'הריני תושב ואטלינה מן הדין', משום דמשעה שניתנה לו זכה בה. ע"ש. וקלסיה הרמ"ז מהרי"ט ז"ל בס' אהל יעקב (לעיל פסוק ד ד"ה ומהר"י). וע"ע בס' ותלמודו בידו (פרשת לך עמוד מג).

         ועפ"ז יבואר הטעם שאברהם ביקש המערה דוקא שלא זורעים בה [וכמ"ש בתוספות השלם עה"ת (אות י)] ושלו היא, ועפרון עשה בערמה לתת לו גם את השדה כדי שיצטרך לשלם לו עכ"פ מה שזרע ששלו הוא. ובזה יובן מה שאמר אאע"ה (להלן פסוק יג) 'נתתי כסף השדה קח ממני', ולא הזכיר המערה שלא היה לו לשלם עליה.

         והנה בס' בית מאיר על הש"ס (בליקוטים שבסוה"ס דף עד ע"ג) הקשה ע"ד הרב פרשת דרכים ז"ל, שמכיון שיש לנכרים זכות לזרוע, איך יגזלם זכות פירותיהן. והו"ד בהערות המגיה בס' פרשת דרכים הנד"מ (עמ' קז אות כא). ע"ש. ולהנ"ל יובן, שכן דוקא את המערה שאינה בת זריעה יכל לקחת בחוזקה, ואת זה ביקש אאע"ה.