וירא (יח א), והוא ישב פתח האהל כחום היום.

ופרש"י, ישב כתיב. בקש לעמוד, א"ל הקב"ה שב ואני אעמוד, ואתה סימן לבניך שעתיד אני להתיצב בעדת הדיינין והן יושבין, שנאמר אלהים נצב בעדת אל.

וכ' בס' שער שמעון (בפרשתינו אות ד) וז"ל: והוא יושב, מלא, נוטריקון ו'לעמוד ב'קש ו'אמר א'ליו ש'ב ו'לבניך י'היה ה'סימן [כצ"ל], כמ"ש רש"י ז"ל. ע"כ.

ודבריו צ"ע, שכן רש"י למד כן ממה שכתוב ישב בלא וא"ו, והרב שער שמעון רמז דבריו עם תיבת יושב מלא. ואפשר לומר הנוטריקון עם תיבת ישב חסר בזה הדרך: ו'לעמוד ב'קש א'מר ש'ב ו'לבניך י'היה ה'סימן. 
    [נדפס בס' הזכרון אעלה בתמר (עמ' שפב)].