וירא (יח א), והוא ישב פתח האהל כחום היום.

ופרש"י, ישב כתיב. בקש לעמוד, א"ל הקב"ה שב ואני אעמוד, ואתה סימן לבניך שעתיד אני להתיצב בעדת הדיינין והן יושבין, שנאמר אלהים נצב בעדת אל.

וראיתי בעלון קול התורה (מיקסיקו תשס"ט גליון ג עמ' ג) שהביאו דברי רש"י וכ': והדבר צ"ע, וכי לדון אותו בא, הרי לבקר את החולה בא, כמבואר ברש"י בתחילת הפרשה. ע"כ. וע"ע במש"כ בזה בס' מלחמות יהודה עה"ת.

ויש להעיר שאם כוונתם להשוות מעשה דאברהם לדיינים, א"כ הי"ל להקשות "וכי אברהם ישב לדון".

ובפשטות י"ל שאף שאברהם לא ישב לדון, הקב"ה אמר לו שכשם שעכשיו עמד הקב"ה ואברהם ישב לגודל מעלתו, כמו כן הדיינים יגדל מעלתם שהקב"ה יעמוד והם ישבו.

ובשו"ת בנין שלמה (בחי' עה"ת מאבי הרב המחבר ז"ל שבראש הספר) כ' לבאר שהקב"ה בא לאברהם כדי שידון את סדום. ע"ש. ובעלון קול התורה (מיקסיקו תשס"ט גליון ד עמ' ג) כתבו שכעין זה תירצתי אני הצעיר. ע"ש. ולא נכון הדבר.

וראיתי בס' שער שמעון (בפרשתינו אות ט) שכ' בזה וז"ל: ולכאורה מה ענין הדיינים למילה. ואפשר לפרש לפי מש"כ הרב קולו של יעקב [פר' בראשית אות יד] משם הזוה"ק דמאן דאתגזר אקרי בן להקב"ה. ונודע דהמשפט לאלהים הוא, והמשתמש בשרביטו של מלך חייב מיתה, אלא דישראל בנים למקום, והבן משתמש בשרביטו של אביו. ולכן כאן שבא לבקר את אברהם שהיה חולה מחמת המילה, שכעת אקרי בן להקב"ה, אמר לו שאתה סימן לבניך כשהם יושבים בדין וכו', דכיון שאתם בנים יכולים לדון ולהשתמש בשרביטו של מלך ואין לכם שום חשש, דהבן מותר להשתמש בשרביטו של אביו, והם יהיו יושבים ואני אעמוד כאב המחבב את בניו ושמח בהם כשהם משתמשים בשרביטו. ע"כ.

והוסיף הרב עובדיה הלוי זאיד נר"ו עפ"ד המדרש (שמו"ר פ"ל סימן יב): 'אפילו חכם שבמלכותך וזקן בן מאה שנה אינו יכול ללמוד תורתן אם אינו מל, שכן כתוב (תהלים קמז יט-כ) מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן לכל גוי, ולמי, לבני ישראל'. וקרא קאמר 'ומשפטיו לישראל', שאין לו להיות שופט אם אינו מל.

ועוד י"ל עפמ"ש בבעל הטורים (ר"פ משפטים) שפסוק ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם יש בו ה' תיבות, שכל דיין הדן דין אמת לאמיתו כאילו קיים חמשה חומשי תורה. והנה אברהם אבינו קיים כל התורה ואפי' עירובי תבשילין, ובגיל צ"ט המצוה היחידה שחסרה לו היתה המילה, ועכשיו שמל קיים כל התורה כולה, והקב"ה כיבדו בגלל זה שעמד הוא ואברהם יושב, וכמו כן הקב"ה מכבד הדיינים המקיימים כל התורה ביושבם לדון.

ועוי"ל עפמ"ש בעירובין (יט ע"א) שאברהם עומד בפתחו של גיהנם ולא נותן ליכנס לכל מי שיש לו ברית מילה, ובזה אברהם הינו דיין המזכה כל המולים מדינה של גיהנם. ומסתברא שהגיע למעלה זו לאחר שמל עצמו [ושו"ר מש"כ בזה מהרי"ל פישמן ז"ל בס' חדר הורתי (דף כט ע"ב סימן כח). ע"ש]. ואז הקב"ה עמד לכבודו כמו שעומד למעלת הדיינים. 

וראה עוד מה שביאר בזה מהרא"ז מרגליות (מח"ס מטה אפרים), והו"ד בקובץ שפתי ישנים (גליון ד דף א ע"א). 
[נדפס ברובו בס' הזכרון אעלה בתמר (עמ' שפב)].