חיי שרה (כד נ), ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר, לא נוכל דבר אליך רע או טוב.

וכתב הרמ"ז ז"ל בס' תהלתו בפי (בהנד"מ עמ' ג) וז"ל: ויש לדקדק, בשלמא רע לא ידברו אליו, אבל טוב למה לא ידברו אליו. ע"כ. וכ' אחי הרב המו"ל נר"ו בהערה שם: עיין מדרש לקח טוב (פסיקתא זוטרתא) ותוספות השלם על התורה מה שפירשו בזה. ע"כ. וגם רש"י נחת ליישב דקדוק זה. ע"ש.

וכ' ליישב הרמ"ז ז"ל וז"ל: מצינו לבן חומד הממון, כמו שכתב רש"י [לעיל פסוק כט] "וירץ לבן" על שראה צמידים והנזם של זהב על ידי אחותו אמר זה עשיר גדול ולמה יתן לו נדוניא ותכשיטים שעושים לכלה, יקח אותה כמו שהיא מלובשת בבגדים שעליה, לכן אמר "לא נוכל דבר אליך טוב", דהיינו נדוניא וכו'. ולכן אמר פסוק שאחריו "הנה רבקה לפניך קח ולך", כמו שאתה רואה מלבוש שעליה, מאחר שהדבר בא מאת ה'. ע"כ.

ונראה לי ליישב בזה מה שהקשה אאמו"ר נר"ו לדברי רש"י שביאר ש"רשע היה וקפץ להשיב לפני אביו", שלא מצינו חוסר דרך ארץ אצל לבן אלא כאן. ומה נשתנה.

ולפי הנ"ל י"ל לולא דברי רש"י, שבאמת גם כאן בתואל דיבר בראשונה ואמר שמה' יצא הדבר, ולבן השלים דבריו ואמר לא נוכל דבר אליך רע או טוב הנה רבקה לפניך קח ולך. ומכיון שרוב הדברים אמר לבן דוקא, לכן מופיע שמו בראשונה. 

[נדפס בעלון פני חמה (פר' חיי שרה תשע"ב)].