ויצא (לא יט), ולבן הלך לגזוז את צאנו, ותגנוב רחל את התרפים אשר לאביה.

         וכ' בפי' רבינו יוסף בכור שור ז"ל: ולבן הלך לגזוז את צאנו, אשר ביד בניו, ומצא יעקב מקום לילך בלא ידיעתו, ואף רחל מצאה מקום לגנוב את התרפים שהיו מדברים ואומרים ע"י מכשפים, ולכך חמדתן רחל, אבל לבן היה עובד אותן וכו'. ע"ש. והו"ד בתוספות השלם עה"ת (אות א).

         והקשה בס' למיסבר קראי (בהערותיו לפי' רבינו יוסף בכור שור שבסוה"ס), שתמוה מאוד לומר שרחל חמדה את התרפים לעצמה משום שעושין על ידם כישוף, ומה גם שהאבות קיימו כל התורה קודם שניתנה. ורז"ל אמרו שרצתה למנוע אביה מע"ז. ע"כ.

       וי"ל ע"פ המבואר בש"ס (שבת עה ע"א וש"נ) שמותר ללמוד כישוף כדי להבין ולהורות, ופרש"י 'כדי שתוכל לעמוד בהן, ואם יעשה נביא שקר לפניך שתבין שהוא מכשף'. ואף בע"ז נמי דינא הכי, עי' במנחת חינוך (סוף מצוה תקיא) ובשו"ת אגרות משה (ח"ה סימן קיא) ובקובץ הערות וביאורים (פסח תשע"ב עמ' קנב).

[נדפס ברובו בקובץ פני חמה (פר' ויצא תשע"ב). נדפס כולו בקובץ הערות וביאורים (ר"ה תשע"ג עמ' נו)].