משלי (כז כא), מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו.

         פרש"י, שהאיש נבחן לפי מה שמהללים אותו. וכ"כ במצודת דוד.

והרב חיד"א בס' אהבת דוד (ריש דרוש יב) כתב לבאר ש'איש לפי מהללו' היינו לפי מה שמשבח לאחרים זה מראה על פנימיותו. א"נ לפי מה שמכוין בתפילתו לה' יתברך. א"נ לפי מעלתו יכול לצרף ולברר ניצוצות הקדושה בעבודתו לה' יתברך. עכת"ד. ומהרי"ח בס' גדולת חיים (בהקדמה עמוד יב ובגוף הספר עמוד כג) הביא פירושו הא' של הרב חיד"א, וביאר עוד דהיינו לפי איך שהאדם מהלל להשם יתברך, שאם הוא מתפעל בזה ביותר, זו הוראה כי לבו שלם וטהור. והוא כעין דברי הרב חיד"א בפי' הב'.

והרב מלבי"ם כתב לבאר שה' תובע מהאיש לפי מעלתו, ומדקדק עם סביביו כחוט השערה.

         ועוד אפשר לבאר שכשהאדם יטען בבית דין של מעלה כל מיני טענות והצטדקויות, המקטרג ידחה אותן על פי מה שהילל הוא את עצמו בעוה"ז, כגון אם מצטדק שלא היה חכם דיו לדחות את מה שהערים יצרו עליו, על זה יענו לו שהוא בעצמו אמר על עצמו שאין חכם כמוהו וכיו"ב.
         [נאמר באתר יו-טיוב].