"מודה
אני לפניך מלך חי וקים, שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך".
לכאורה קשה, אמאי שינו
מלשון התפילה "מודים אנחנו לך" וכתבו "לפניך".
ויש לבאר ע"פ מ"ש
מהר"ש הומינר בס' עלת תמיד (פרק ב) בביאור תיבה זו, וז"ל: לפניך, שהרי ממש
לפניו יתעלה אתה תמיד. ע"כ. והעירני אחי ידידי
מהר"ר יואל נר"ו דאי הכי אמאי במודים לא אמרינן הכי.
ועוי"ל דעל האדם להרגיש שעומד הוא רק לפניו יתברך, ולא לפני אחרים העומדים סביבו, דהיינו שיודה וישבח לשמו יתברך בלבד, ולא כדי שישבחוהו אחרים בחסידותו. ולכן תפילה זו נאמרת בד"כ ביחידות ובצינעא, כדי להתחיל את היום בתפילה לשמה ללא נגיעות כבוד כל שהם [וההתחלה היא חצי הכל, וכמ"ש בדרשות חתם סופר (דף קג ע"ד ד"ה והנה), והו"ד בס' אוצרות חתם סופר (פר' תולדות דף רסב ע"ב). וכ"כ בנ"ד בס' נפש שמשון על סידור התפילה (עמ' ט). ע"ש. וע"ע בס' וילכו שניהם יחדיו (פרק 'מהות הילד') בשם הרמ"ז מהר"א בן דוד נר"ו].
ועי' לאאמו"ר נר"ו
בקו' בפיך ובלבבך (בפיסקת מודה אני) שכ' שלכן אומרים מודה אני ולא אני מודה, כדי שלא
להתחיל את היום באנוכיות, בהזכרת ה"אני", מכיון שההתחלה של כל דבר חשובה
מאוד. ע"ש. ודבריו חזרו ונדפסו בספריו סערת אליהו (פר' שמות עמ' קג-קד) וואביטה
אורחותיך (עמ' רנג אות א). וע"פ דברינו הנ"ל יש להוסיף דלכן דוקא "לפניך",
כדי שברגעים אלו של תחילת היום לא יחשוב על אנכיותו, כי אם לשם שמים בלבד. ועוי"ל דעל האדם להרגיש שעומד הוא רק לפניו יתברך, ולא לפני אחרים העומדים סביבו, דהיינו שיודה וישבח לשמו יתברך בלבד, ולא כדי שישבחוהו אחרים בחסידותו. ולכן תפילה זו נאמרת בד"כ ביחידות ובצינעא, כדי להתחיל את היום בתפילה לשמה ללא נגיעות כבוד כל שהם [וההתחלה היא חצי הכל, וכמ"ש בדרשות חתם סופר (דף קג ע"ד ד"ה והנה), והו"ד בס' אוצרות חתם סופר (פר' תולדות דף רסב ע"ב). וכ"כ בנ"ד בס' נפש שמשון על סידור התפילה (עמ' ט). ע"ש. וע"ע בס' וילכו שניהם יחדיו (פרק 'מהות הילד') בשם הרמ"ז מהר"א בן דוד נר"ו].
והוסיף אחי מהר"ר יואל נר"ו בזה"ל: יש עוד לציין שכבר מצאנו נוסח כזה בירושלמי ברכות (פרק ד הלכה א) בשחר אדם צריך לומר מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שהוצאתני מאפילה לאורה. וכן מצאנו באלהי נשמה. וכן בתפילת יציאת בית המדרש. וראיתי בספר ימלא פי תהלתך מהרה"ג אהרן לייב שטיינמן שליט"א (ריש עמ' טו) דכתב וז"ל: ומה שאומרים לפניך ולא לך, י"ל כיון דלשון זה משמע דיבור ישיר אל המלך וזה העזה לדבר כך, ולכן אומרים לפניך דמשמעותו בנוכחתך, דהא באמת מלא כל הארץ כבודו, ואע"פ דבשמו"ע ובברהמ"ז ולאחר ההפטרה אומרים מודים אנחנו לך, י"ל דבלשון רבים אפשר לומר לך, אבל כשאומרים בלשון יחיד אומרים לפניך. עכ"ל. ועי' בספר היובל לישיבת מקור חיים שכתב הרב חיים עזרא ברזל (עמ' תצג) על השינוי בין מודים לאלהי נשמה וז"ל: ששם הגוף מודה לה' על שהחזיר בו להנשמה שאי אפשר להגוף להתקרב בלשון נוכח, ולכן אומר שם רק לפניך, אבל בתפלה שהנשמה מתפללת לפניו ית"ש והיא חלק אלוקה ממעל לכן אומר לך מלשון נוכח. עכ"ל. עכ"ד נר"ו. [נדפס בחלקו בקו' קול התורה שי"ל במיקסיקו (פר' ואתחנן תש"ע, עמ' ב)].
No hay comentarios:
Publicar un comentario