אסתר (ט יג), ותאמר אסתר, אם על המלך טוב ינתן גם מחר ליהודים אשר בשושן לעשות כדת היום.

         והקשה בס' דברי הפורים (עמ' קלב) מדוע דוקא בשושן היה כ"כ שונאי ישראל שהיה צורך ליום נוסף כדי להורגם. ותירץ ששנאת ישראל באה מעוונות עם ישראל, ואיתא במגילה (יב ע"א) שהיהודים אשר בשושן חטאו בב', שכן נהנו מסעודתו של אותו רשע וגם השתחוו לצלם, משא"כ יהודי שאר המדינות שלא נהנו מסעודתו. ולכן היה בשושן יותר שונאי ישראל. וע"ע בס' קרן ישועה מש"כ ליישב בזה. ועי' להרב לקוטי שיחות ז"ל ברשימותיו (ח"ו עמ' קמט) דס"ל שמה שנהנו יושבי שושן מהסעודה הוכיח גם על שאר עם ישראל ששרויים בחטאם.

ובמלא העומר (לעיל פסוק יב) ביאר שמכיון שאחשורוש לא התיר לעם ישראל להרוג בשונאיהם כי אם בשאר הערים, ולא אמר כלום על שושן, וישראל הרגו בשונאיהם גם בשושן, ולכן היה צריכה אסתר לבקש על עוד יום א', כדי שבזה יהיה היתר למפרע על הריגות היום הקודם. ע"ש.

         ואמר לי המו"ן יעקב ן' הרוש נר"ו ליישב באופן אחר, שמכיון שבשושן היה מקום מגוריו של המן, וגדולה היתה השפעתו שכן כולם השתחוו לו, הצליח לשכנע רבים לשנוא את ישראל.

         ועוי"ל ע"פ מה דאיתא בגיטין (נו ע"ב) ובסנהדרין (קד ע"ב) כל המיצר לישראל נעשה ראש. ומכיון ששונאי ישראל שהיו מפוזרים בכל המדינות נעשו ראש, עלו לגדולה ונהיו שרים בשושן הבירה.

         ועוד אפשר לבאר שאמנם לא כילו לחלוטין את שונאי ישראל בכל המדינות, אולם בשושן היה צורך מיוחד לכלותם לחלוטין, והוא לפמ"ש במגילת סתרים כאן שבשושן היה הקדושה שורה, שהסנהדרין היו שם, ומרדכי היה נביא, ובעת שנגזרה הגזירה נסתלק רוה"ק בעוה"ר, וא"א לקדושה לצמוח עד גמר נפילת הטומאה. ע"ש.

        ואאמו"ר נר"ו אמר לי לתרץ, שבשושן שלח אחשורוש את פקידיו לבדוק כמה יהרגו [כן משמע מקרא לעיל פסוק יא], ולכן היהודים פחדו להרוג את כולם שמא אחשורוש יכעס אם יראה שהרגו הרבה, ולכן נשארו רבים מהשונאים בחיים ואסתר ראתה צורך לכלותם שלא יהיו כצננינם בצידי עם ישראל וביקשה מאחשורוש רשות לעשות גם מחר כדת היום. 
    [נדפס בחלקו בעלון פני חמה (צו תשע"א)].