לפני ק"ש על המיטה - "ומה שחטאתי לפניך, מחוק ברחמיך הרבים, אבל לא ע"י יסורין וחולאים רעים".

וכתב בספר קול חוצב (עמ' תקמג) בשם מהרש"מ שבדרון ז"ל (מח"ס אהלי שם ועוד): נשאלת השאלה, וכי יש יסורים טובים וחוליים טובים. התשובה היא - כן, יש יסורים וחליים טובים. למשל כשרוצים ללמוד ונרדמים, ומתאמצים להתעורר וממשיכים ללמוד, כמו כן בתפילה ובשאר מצוות, כהנה וכהנה. אלו יסורים - אבל יסורים טובים, מאותם יסורים משיגים עוה"ז ועוה"ב. כמו כן יש חוליים טובים - "כי חולת אהבה אני", וחוליים כאלו הם נעימים ומתוקים. היסורים הטובים באים בקושי, נכון, אבל אלו היסורים שיש בהן את כל המעלות, הם מורידים מהגיהנום ללא שיעור ובד בבד הם ממלאים באדם עושר ואושר. ע"כ.

וק"ק שהרי בברכות השחר הננו מבקשים "ואל תביאנו לידי נסיון" כדאיתא בברכות (ס ע"ב), ובסנהדרין (קז ע"א) איתא, אמר רב יהודה אמר רב, לעולם אל יביא אדם עצמו לידי נסיון וכו' [ועי' במה שהאריך בזה הרב שבט מוסר בספריו מדרש האתמרי (דרוש יסוד בנין דרוש ה) ומנחת אליהו (פרק כח). גם הרב חזון איש ז"ל בס' אמונה ובטחון (פ"ד אות ט) כתב באריכות שאין שוה לאדם לחפש נסיונות. ע"ש. והו"ד בס' חוט שני על אה"ע (סימן כא אות ט, עמ' נא). ע"ש. וכ"כ בס' עץ החיים למהר"ח מינץ נר"ו (פרשת בשלח), ואאמו"ר נר"ו בס' אורות החומש (פר' וירא עמ' ל) ובספרו הגש"פ אהלי שם (עמ' קפב). ע"ש. וע"ע לאאמו"ר נר"ו בס' אוצר הפרשה (וירא כב א, בשלח יג יז, נשא ו ט, תצא כא יא) ובספרו אהלי שם על הש"ע (א"ח סימן קפז סוף אות א) ובס' תורת מהרי"ץ (פר' ואתחנן עה"פ לא תוסיפו על הדבר וגו') ובס' חנוניך חלץ ממסגרים (עמ' ב בהערה ד"ה והנה) ובקו' מרי"ח ניחוח (גליון קנא דף יט ע"א) ובמש"כ בס"ד בחי' עה"ת (בשלח טז ד). גם עי' בס' טל אורות ברדא (עמוד סה) שהאריך לומר דבכל גווני אל יביא עצמו לידי נסיון. וע"ע במ"ש בזה מהר"א פטאל ז"ל בס' ויאמר אברהם (וישב לט יא), ובספר עמידה בנסיון לש"ב מהר"ר יוסף בן כליפה נר"ו (עמוד קמט והלאה). ועי' בס' מדרגת האדם (מאמר יראה ואהבה פרק ד) שהיטה דברי הש"ס בסנהדרין הנ"ל לענין אחר. ובס' זכות ישראל (מהדורא תנינא פ"ב עשר צחצחות מע' ב אות ט) כ' בשם מהרמ"ל מסאסוב שקשה יותר לעשיר להשיג מדת הבטחון מאשר העני, ולכן ביקש הקב"ה שיביא אותו לידי נסיון העושר הקשה יותר. ע"ש. ונדפס בקובץ היכל הבעש"ט (גליון כה). ועי' במש"כ בס"ד בחי' עה"ת (בראשית ו ג)], ואילו הכא אנו מוסיפים תיבת "רעים" כי היכי דלא לישתמע דלא בעינן בנסיון.

ולעד"נ דהוספת תיבת "רעים" היא כי היכי דנכוין יותר בתפילה זו, דהיא ממחישה בפנינו יותר את המציאות המרה של היסורים והחולאים, והאדם יתאמץ בכוונתו באומרו זאת.

ובזה יש ליישב גם מה שהקשה בספר ברוך שאמר על התפילה (עמוד לא) על אומרנו בברכות השחר "וגמלנו חסדים טובים" "גומל חסדים טובים לעמו ישראל". וכי איכא חסדים רעים ח"ו. ע"ש. גם בס' לב אליהו ח"א (עמ' ר בהערה) ובס' בית ומנוחה (עמוד קט) ובס' אש התורה (ח"ב עמוד רעו) הקשו כן. ע"ש. ועי' במה שביאר בזה עד"ה בשער המצוות להאר"י ז"ל (פר' כי תצא עה"פ לא תקח האם על הבנים). והתשובה לכך היא שזאת כדי לחזק בלבנו את הכוונה בשעת התפילה, שכן ע"י האדרת החסד בפינו, אנו מרגישים יותר את הצורך בו, וממילא מתווספת הכוונה באמירת הברכה.

ותו איכא למימר בביאור "יסורים רעים" ע"פ מה שמצינו בגמ' (ברכות ה ע"ב וב"מ פד ע"ב ופ"ה ע"א) דעות שונות אי חביבין יסורין או לא הן ולא שכרן, ולכן הננו מבקשים להסיר ממנו את היסורים ואת החולאים הרעים בדוקא, אבל אלו שהם של אהבה ולכפרת עון זה תלוי בדעת כאו"א.

ובביאור "חסדים טובים" יש עוד מקום לומר דהיינו במתנת חינם, ושלא ינוכו מזכויותינו.

ובעיקר קושייתנו ע"ד מהרש"מ שבדרון ז"ל, שו"ר שאפשר ליישב ע"פ מ"ש ש"ב מהר"פ פרץ נר"ו בביאור במסילה נעלה על מסילת ישרים (עמ' מא) בשם ס' אור יחזקאל. ע"ש.

וראיתי בס' גבורות יעקב (לך יז יג, במהדו"ב דף מז סע"ב) שכ' וז"ל: ולפי"ז מובן שאברהם הלך לשאול את חביריו על מצות מילה, כדי להעמיק הנסיון, שאפשר שחביריו ישיבו לו שלא יעשה והוא בכל זאת יעשה, והכל להגדיל הנסיון להראות תוקף אהבתו לקב"ה. ע"כ. וכבר קדמו בזה בספר אור רש"ז (פרשת שמיני עמוד לד ד"ה ועתה, בסוגריים). ודבריהם צ"ע, שכן אין לאדם להביא את עצמו לידי נסיון. וכנ"ל. וע"ע בשערי תשובה לרבינו יונה ז"ל (ש"א אות לד). 
        [נדפס ברובו בעלון פני חמה (פר' חיי שרה תשע"ב) ובקובץ מרי"ח ניחוח (גליון צט עמ' יא). וע"ע בקו' מרי"ח ניחוח (גליון קנ דף כג ע"ב)].