איכה (א א), העיר רבתי עם, היתה כאלמנה, רבתי בגוים.

ובאיכ"ר (סימן ח) איתא: רבתי בגוים, והלא כבר נאמר רבתי עם, ומה ת"ל רבתי בגוים, אלא רבתי בדעות. והביא המדרש שם כמה תיאורים מחכמת אנשי ירושלם, וביניהם בד' אנשי ירושלם שהלכו לאתונה והתאכסנו ואכלו בבית בעה"ב א', ואמר א' מהם עליו שהוא ממזר, והתברר הדבר שכן הוא. ע"ש.

והקשה הרב היפה ז"ל בס' יפה ענף, דמהיכא ידיע שבעה"ב היה ממזר, וכ' וז"ל: ואין נראה שמעזות הפנים ניכר, כמ"ש בפ"ב דשבת [ל ע"ב] דרבי כי הוה מצלי אמר יה"ר מלפניך ה' אלהינו שתצילנו היום מעזי פנים ומעזות פנים. ופרש"י, מעזות פנים, שלא יצא עלי שם ממזרות, דהוא עז פנים. דמסתבר דאין זה אלא בישראל וכו'. ע"ש.

        ולעד"נ שבעה"ב היה יהודי, דאל"ה איך אכלו בביתו.