כי תבוא (כו ד), והניחו לפני מזבח ה' אלקיך.

וביאר בספורנו הטעם וז"ל: להראות ולהודיע שהביכורים לא הובאו לכהן, אבל הובאו אל האל יתברך, והוא נתנם לכהן עם שאר מתנות כהונה. ע"כ. וע"ע במש"כ לבאר בס' תכלת מרדכי.

ואפשר לבאר עוד בדרך דרש, עפמ"ש רז"ל (מדות פ"ג מ"ד) דהמזבח מאריך ימים (וכן הוא במדרש תנחומא פרשת תרומה אות י), והכהנים הם הת"ח שנאמר (דברים לג י) יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל. [ואיתא בב"ר (פר' פ): עתיד הקב"ה ליטול את הכהנים ולהעמידן בדין, ולאמר להם: למה לא יגעתם בתורה, לא הייתם נהנים מכ"ד מתנות כהונה. ע"כ. הרי דמתנות הכהונה ובכללם הביכורים ניתנו לכהנים בגלל לימודם בתורה. וע"ע בס' תולדות הכהנים הגדולים (עמ' ז-ח) ובס' מטה לוי למהר"י לוי נר"ו (ריש עמוד ל)]. ועוד אמרו (כתובות קה ע"ב) כל המביא דורון לת"ח כאילו מקריב בכורים, ואיתא בקרא (משלי ג יח) עץ חיים היא למחזיקים בה.

     א"נ לאפוקי מדברי בילגה שאמרה עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל (סוכה נו ע"ב) [ובדומה לזה דברי טיטוס באדר"נ (פ"א ה"ו)], לכן מניח הביכורים ליד המזבח להודיע שהשפע (שהביכורים מסמל בהיותו ראשית ביכורי האדמה) מגיע לעולם ע"י המזבח כדאיתא בכתובות (י ע"ב) ובמדרש תנחומא (פרשת תרומה אות י). וע"ע למהר"ח פאלאג'י ז"ל בס' פעולת צדיק לחיים [הנדפס גם בתוך ספרו עיני כל חי] (אבות פ"ה מ"ה סד"ה ולא אמר אדם). וכבר העיר בזה בס' קול חוצב (עמ' שצט). 
       [נדפס ברובו בספר הזכרון אעלה בתמר (עמ' תכה). נדפס כולו ב'ספרי רבי רפאל אוחנא' (ראה משה עמוד טז)].