כי תצא (כה יט), תמחה את זכר עמלק מתחת השמים.

         וכ' בס' סנסן ליאיר השלם (דף יז סע"א) ש'מתחת השמים' דייקא ולא מעל לשמים, והיינו דמבני בניו של המן לימדו תורה בבני ברק (סנהדרין צו ע"ב) ומנו רב שמואל בר שילת (עין יעקב שם) שהיה מלמד תינוקות, והתורה היא מעל לשמים. ע"ש. ויומתקו הדברים עפ"ד הש"ס (ב"ב ח ע"ב) שדרשו על מלמדי תינוקות קרא דדניאל (יב ג) ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד, כגון רב שמואל בר שילת. והכוכבים הינם בשמים, ולא מתחת השמים.

         ובעיקר השאלה ד'תחת השמים' יתירא, ראיתי להרמח"ל בס' רזין גניזין (עה"פ והיה בהניח) שכתב וז"ל: מאי מתחת השמים, הא אוקמוה אש ומים, דהא האי גבורה תרין נוקמין תעביד בעמלק, בקדמיתא במים, לממחי ליה ולבתר באש לאוקדא ליה ולשיצאה ליה מעלמא וכו'. מתחת השמים, דהא אע״ג דעמלק אתתקף בעמד״א דאינון שמים כמה דאמינא, עכ״ד הוה תחותיהו וכו'. מתחת השמים, דא שכינתא דאיהי תחות אינון שמים עמודא דאמצעיתא. ע"כ.

        גם ראיתי בס' וידבר משה ח"א (עמ' רטז) שביאר ש'תחת השמים' היינו בדרך הטבע. ע"ש. ואפשר דהיינו טעמא שלא רצה מרדכי להרוג את המן ע"י שם (כמ"ש בס' סנסן ליאיר השלם עמ' קנ). גם עי' בס' בא ישועה ונחמה (בהנד"מ דף צח ע"א) בשם הרב יד אבישלום (פר' בשלח), ובס' דברי שלמה למהר"ש שלם (דף מט ע"ד) בשם מהר"ש פרימו בס' אמרי שפר (פר' פקודי), ולהרב חיד"א בס' נחל קדומים (ס"פ בשלח), ובס' דבר בעתו (עניני זכור ופורים דף סא ע"א), ובס' פרי צדיק (לאחר פר' תצוה, פר' זכור אות ו), ובס' מאמרי אדמו"ר הזקן (שנת תקס"ב עמ' קעב), ובס' אור התורה להרב צמח צדק (שמות עמ' א'תשפו), ובס' מטה מנשה למהר"מ אייכנשטיין (דף לד ע"ג), ובס' נחלה לישראל עבדו (דף טז ע"א) מש"כ בביאור לישנא ד'תחת השמים'.