כי תבוא (כו ה), וענית ואמרת וגו', וירד מצרימה וגו'.

בס' מקדש מרדכי כתב לבאר הקשר בין יציאת מצרים והבאת הביכורים. והו"ד בלקח טוב. וע"ע באהל משה ובמאוצרנו הישן.

ונראה לבאר ע"פ מ"ש בקובץ קול התורה (גליון נ עמ' שיד) לבאר הקשר בין שבת ליציאת מצרים עפ"ד הרמב"ן (ס"פ בא) שע"י נסי יציאת מצרים נתברר ונתאמת לכל באי עולם מציאותו של הקב"ה, ושהוא הבורא והמנהיג, "ומן הנסים הגדולים המפורסמים אדם מודה בנסים הנסתרים שהם יסוד התורה כולה", ועפ"ז ביאר הרב הכותב שם, שמכיון יציאת מצרים באה לחזק האמונה במעשה בראשית, זהו הקשר בין יציאת מצרים והשבת שהיא זכר למעשה בראשית. עש"ב.

ולפי זה יש לבאר הקשר בין יציאת מצרים והבאת הביכורים, דטעם הבאת הביכורים יש מי שכתב שהוא כדי לחזק האמונה כי הכל מאתו יתברך ולא כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה (וה"ד לעיל), והיינו האמונה בנסים הנסתרים שבכל יום ויום, ויציאת מצרים היא ההוכחה לכך וכמ"ש הרמב"ן. [נדפס בספר הזכרון אעלה בתמר (עמ' תכו)].