כי תבוא (כח מז), תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל.
ונראה לבאר עפמ"ש בס' קול חוצב (עמ' קפז) מעשה בהגר"א מוילנא ז"ל שגירשוהו בבזיון מסעודת נשואין א', וכשראה שהחתן צוחק בראותו איך דחפוהו, אמר שהכל כדאי בשביל שמחת חתן שהתגלגלה על ידו. ע"ש. ונראה שלא הרגיש ביסוריו מכיון שראה שקיים מצוה. ובאופן זה האדם מעולם לא ירגיש ביסוריו אם הוא מקיים המצוות בשמחה ומחפש לקיימן בכל מצב. וזה מאה"כ תחת אשר לא עבדת וגו', שאילו עבדת לא היית מרגיש כלל בכל היסורים האלו.
ואכתוב בזה מה שסיפר לי ידידי המו"ן דניאל בטיש הלוי נר"ו, שבביקורו בבית מהר"ע עטייה ז"ל (מח"ס עלה עזרא) בחוהמ"ס תשכ"ה, היו שם מהר"י צדקה ז"ל (מח"ס קול יהודה) ומהרב"צ אבא שאול ז"ל (מח"ס אור לציון) ומהר"ר נתן סאלם ז"ל, ואמר מהר"י צדקה ז"ל הנ"ל ששאלוהו מה זאת עשה ה' לנו בשואה הנוראה של שנות ת"ש-תש"ה. ושתק לרגע עד שאזר עוז ואמר דקרא כתיב בהדיא על כל הקללות "תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל" [ובס' לחנך בשמחה (עמוד צא) כתב שהרב דברי יציב ז"ל נהג בשהותו במחנה ההשמדה לחזור כל הזמן על הפסוק 'תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה'. וכ"כ בס' בשמחה ובטוב לבב (ח"א עמוד קפד). וממר יצחק פוקס נר"ו שמעתי שהיה חוזר על הפסוק (איכה א יח) צדיק הוא ה' כי פיהו מריתי. וע"ע בס' מראש אמנה למהרא"מ שך ז"ל (ר"פ וירא) שכ' עוד טעם על השואה. ובספר מגילת פלסתר (מהדורה שלישית עמוד מו ועמוד קכג בהערה) כתב שהוא בגלל שרוב הציבור עזבו את התורה. ע"ש. ובס' תורת אברהם (עמ' יז) כתב כמה טעמים. והו"ד בס' עולם הידידות – בין ששת לעשור (עמ' עז). ע"ש. ובס' ויואל משה (בהקדמה) כתב הטעם על שעברו על ג' השבועות. והרמ"ז מהר"א בן דוד נר"ו אמר (בסוף הקלטת פרשת וישב תשס"ט שבהוצאת אור האמת אלעד) שהטעם הוא בגלל איחורם לתפילה. ע"ש. גם עי' בזה בקובץ המעין (טבת תשס"ח עמ' סג והלאה) ובאתר ישיבת כסא רחמים (במדור שאל את הרב מס' 3159 ומס' 6442 ומס' 9858) ולמהר"י סאקס ז"ל בספרו האנגלי ONE PEOPLE עמ' 6 ובאתר NRG בשם מהרמ"מ טאוב ז"ל, האדמו"ר מקאליב]. ובס' במחיצתם של גדולי התורה ח"ב (עמ׳ קפט) בשם מהר״א מבעלז ז״ל שאסור לדבר ממאורעות השואה כלל, כי עלולים חלילה להכשל בהרהור אחר מדותיו יתברך. וע"ע שם (עמ' תסב) שהביא ממהר"י לוינשטיין ז"ל (מח"ס אור יחזקאל) שדרש לתלמידי ישיבתו על ענין השואה]. ועי' באתר יו-טיוב ובפורום אוצר החכמה.
ונראה לבאר עפמ"ש בס' קול חוצב (עמ' קפז) מעשה בהגר"א מוילנא ז"ל שגירשוהו בבזיון מסעודת נשואין א', וכשראה שהחתן צוחק בראותו איך דחפוהו, אמר שהכל כדאי בשביל שמחת חתן שהתגלגלה על ידו. ע"ש. ונראה שלא הרגיש ביסוריו מכיון שראה שקיים מצוה. ובאופן זה האדם מעולם לא ירגיש ביסוריו אם הוא מקיים המצוות בשמחה ומחפש לקיימן בכל מצב. וזה מאה"כ תחת אשר לא עבדת וגו', שאילו עבדת לא היית מרגיש כלל בכל היסורים האלו.
ואכתוב בזה מה שסיפר לי ידידי המו"ן דניאל בטיש הלוי נר"ו, שבביקורו בבית מהר"ע עטייה ז"ל (מח"ס עלה עזרא) בחוהמ"ס תשכ"ה, היו שם מהר"י צדקה ז"ל (מח"ס קול יהודה) ומהרב"צ אבא שאול ז"ל (מח"ס אור לציון) ומהר"ר נתן סאלם ז"ל, ואמר מהר"י צדקה ז"ל הנ"ל ששאלוהו מה זאת עשה ה' לנו בשואה הנוראה של שנות ת"ש-תש"ה. ושתק לרגע עד שאזר עוז ואמר דקרא כתיב בהדיא על כל הקללות "תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל" [ובס' לחנך בשמחה (עמוד צא) כתב שהרב דברי יציב ז"ל נהג בשהותו במחנה ההשמדה לחזור כל הזמן על הפסוק 'תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה'. וכ"כ בס' בשמחה ובטוב לבב (ח"א עמוד קפד). וממר יצחק פוקס נר"ו שמעתי שהיה חוזר על הפסוק (איכה א יח) צדיק הוא ה' כי פיהו מריתי. וע"ע בס' מראש אמנה למהרא"מ שך ז"ל (ר"פ וירא) שכ' עוד טעם על השואה. ובספר מגילת פלסתר (מהדורה שלישית עמוד מו ועמוד קכג בהערה) כתב שהוא בגלל שרוב הציבור עזבו את התורה. ע"ש. ובס' תורת אברהם (עמ' יז) כתב כמה טעמים. והו"ד בס' עולם הידידות – בין ששת לעשור (עמ' עז). ע"ש. ובס' ויואל משה (בהקדמה) כתב הטעם על שעברו על ג' השבועות. והרמ"ז מהר"א בן דוד נר"ו אמר (בסוף הקלטת פרשת וישב תשס"ט שבהוצאת אור האמת אלעד) שהטעם הוא בגלל איחורם לתפילה. ע"ש. גם עי' בזה בקובץ המעין (טבת תשס"ח עמ' סג והלאה) ובאתר ישיבת כסא רחמים (במדור שאל את הרב מס' 3159 ומס' 6442 ומס' 9858) ולמהר"י סאקס ז"ל בספרו האנגלי ONE PEOPLE עמ' 6 ובאתר NRG בשם מהרמ"מ טאוב ז"ל, האדמו"ר מקאליב]. ובס' במחיצתם של גדולי התורה ח"ב (עמ׳ קפט) בשם מהר״א מבעלז ז״ל שאסור לדבר ממאורעות השואה כלל, כי עלולים חלילה להכשל בהרהור אחר מדותיו יתברך. וע"ע שם (עמ' תסב) שהביא ממהר"י לוינשטיין ז"ל (מח"ס אור יחזקאל) שדרש לתלמידי ישיבתו על ענין השואה]. ועי' באתר יו-טיוב ובפורום אוצר החכמה.
No hay comentarios:
Publicar un comentario