שופטים (טז יט), לא תטה משפט לא תכיר פנים ולא תקח שוחד.

וכ' בס' תולדות יצחק עה"ת (ד"ה הספק התשיעי) וז"ל: הספק התשיעי הוא, דגרסינן באלה הדברים רבה (פ"ה סימן ו): שופטים ושוטרים, אמר רבי אחא, בוא וראה, שש מעלות לכסאו של שלמה, שנאמר (מלכים א י יט) שש מעלות לכסא, ובפרשה הזאת כתובים ששה פעמים לא תעשה, ואלו הן, לא תטה משפט, לא תכיר פנים, לא תקח שוחד, לא תטע לך אשרה, לא תקים לך מצבה, לא תזבח ליי' אלהיך, והיה הכרוז עומד לפני כסאו של שלמה, כיון שהיה עולה במעלה הראשונה היה הכרוז אומר לא תטה משפט, מעלה שניה היה הכרוז אומר [כצ"ל] לא תכיר פנים, שלישית אומר לא תקח שוחד, רביעית אומר לא תטע לך אשרה, חמישית לא תקים לך מצבה, שישית לא תזבח ליי' אלהיך. ע"כ. ועל זה המאמר קשה לי מאד, מה קישור יש בין עליית שלמה בכסאו ללא תטע לך אשרה, וכי היה נוטע שלמה אילנות במקדש שהיו מזהירים לו לא תטע לך אשרה, וכן לא תקים לך מצבה וכי היה בונה מזבחות אז, לא תזבח ליי' אלהיך וכי היה שלמה המלך ע"ה עולה בכסאו להקריב קרבנות. ע"ש. ועי' במפרשי המד"ר (עץ יוסף, ענף יוסף וחידושי הרד"ל) ולהרב צרור המור ולהרב מעם לועז מש"כ לבאר בזה בשם הרב שפתי כהן.

וי"ל בהקדם דברי הרב קדושת לוי עה"ת (עה"פ לא תקים לך מצבה) שכ' וז"ל: לא תקים לך מצבה, נראה לפרש עפ"י מה שאמרו רז"ל [אבות פ"ד מט"ז] התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין, כי העולם הזה הוא הכנה לעולם הבא, ומה שאדם אוכל ושותה הוא כדי להיות בריא וחזק לעבודת השי"ת ולא להנאת עצמו ח"ו, והנה מה שאדם אוכל ומתהנה בעוה"ז נקרא לך כמאחז"ל [ביצה טו ע"ב] חצי' לכם. וזהו הרמז, לא תקים לך, פירוש תענוגי עולם הזה הנקרא לך, מצבה פי' מעמד ומצבה לקיום, רק הכנה לעוה"ב. ע"כ.

והנה אם דברי הרב קדושת לוי נאמרו לכל אדם כ"ש וק"ו לשלמה המלך ע"ה שאמר אני ארבה ולא אסור כדאיתא בסנהדרין (כא ע"ב), ונכנס לנסיון עצום בהרבותו את החומריות נגד מה שאמרה התורה [וטעם התורה באוסרה הריבוי בסוסים, נשים, כסף וזהב למלך, הוא כדי "שלא יתעסק בהנאות הגוף", וכמ"ש בדרשות ופירושי רבינו יונה גירונדי עה"ת (בפרשתינו ד"ה וסמיך). ע"ש], ולכן היה צריך תמיד שיזכירו לו "לא תקים לך מצבה".

ואפשר לומר דגם שני הלאוין האחרים רומזים על אותו דבר, "לא תטע לך אשרה" דהיינו החומריות, "אצל מזבח ה' אלקיך" שהוא הרוחניות, דהיינו שעל האדם לדעת שהרוחניות עיקר והחומריות טפילה לה, ולא להחשיב אותן כשוות. [ועי' לאאמו"ר נר"ו בס' אוצר הפרשה (להלן פסוק כא) שביאר שהאיסור לטעת אשרה אצל מזבח ה' אלקיך, הוא משום הרמאות שיש בזה, מדוע בחר ליטע את האשרה אצל מזבח ה', דבר זה מטעה, שכולם מוקירים ומכבדים את המזבח, וכיון שאשרה נטועה בסמוך אנשים יאמינו ויכבדו את האשרה. ע"ש. ולהמבואר לעיל י"ל שהכתוב מזהיר שלא ירמה את עצמו באומרו שהוא מחפש את הגשמיות כדי לעבוד את ה' ביתר שאת, בו בזמן שהאמת היא שכוונתו אך ורק להנאתו. ושו"ר בס' מחשוף הלבן שביאר פסוק זה בענין התפילה, שלא לערב בה מחשבה אחרת, וכך מובטח לו שתפילתו לא תשוב ריקם. עכ"ל. וגם בזה י"ל שיזכור המלך להתפלל אל בוראו בלב שלם שיצליח בכל עניני המלוכה, כי הוא הנותן כח לעשות חיל].
וכן י"ל גם עה"פ "לא תזבח לה' אלקיך שור ושה אשר יהיה בו מום כל דבר רע", דהיינו שאם האדם מחשיב את החומריות עיקר, הרי זה מום בעבודתו הרוחנית, "כי תועבת ה' אלקיך הוא".
והנה לפי מ"ש המפרשים לבאר ד"שופטים ושוטרים תתן לך" היינו שהאדם צריך לשפוט את עצמו אם הולך אחר היצה"ר (עי' בשל"ה, ובנחל קדומים בשם מהרח"ו, ובס' לב אליהו בריש הפרשה, ובס' קהילות יעקב למהר"ר מכלוף אביחצירא ז"ל, ובס' תורת הפרשה בריש הפרשה בשם מהר"ע יוסף ז"ל, ובמש"כ בס"ד בגליון חידושי רבי רפאל חיים בן עטר דף רכה ע"ב), א"כ אפשר לומר שגם ג' הלאוין הראשונים שאומר הכרוז, גם הן רומזים לאותו ענין, שלא יקח שוחד החומריות ולא יטה את משפט התורה בגללה, "ולא תכיר פנים" שיקיים מאה"כ (ברכה לג ט) האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר וגו', ושיקולו היחיד בהחלטותיו יהיה הצד הרוחני. 
[נדפס ברובו בספר הזכרון אעלה בתמר (עמ' תכג). לשמיעה: כאן].