ויגש (מד יח), ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני וגו'.

כתב הרמ"ז ז"ל בס' פרשת רא"ה כאן וז"ל: יש לרמוז שכונת יאודה למתק הדינין מעליו ע"י צירוף הוי'ה אדנ'י, לכן ויגש אליו יאודה ויאמר בי אדני, ר"ל שאני יש בי שם אדון העולם שהוא הוי'ה ב"ה בשם יאודה שהוא רחמים, ועתה באתי אליך שאתה מלך הרומז לדי'ן, כי דינא דמלכותא דינ'א, לכן ויאמר, רצוני שעכשיו יהיה בי אדני ג"כ, והוא ע"י שידבר נא עבדך דבר באזני אדוני, כי אות ראשונה של תיבת יוסף ואות אחרונה הם כמו אזנים מכאן ומכאן, והם יו'ד פ'ה י'ף גימ' צ', וע"י שאדבר דבר אחד [כי תיבת דבר יתירא היא, וכמו שהעיר הרמ"ז מהרי"ט ז"ל בס' אהל יעקב] יהיו צ"א, גימ' הוי'ה אדנ'י, אזי יתמתקו הדיני'ן, ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה, ר"ל כמו פרעה הוא הער'ף הרומז לדינין כן אתה מלך הרומז לדי'ן מדי'נא דמלכותא, וע"י המיתוק הנז' אל יחר אפך בעבדך. וק"ל. ע"כ. וכתב עוד (להלן ד"ה א"נ ויגש) ש'כמוך' גימ' אלד'ים.

וע"פ הדברים האלה יש להוסיף על מה שכתב עוד הרמ"ז ז"ל שם עה"פ אדוני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח, וז"ל: המפז"ל פי' דרך רמז על נרות חנוכה, היש לכם א"ב, ר"ל לילה א' אחד לילה ב' ב', או לילה א' ח', ונאמר אל אדוני יש לנו א"ב על סדר א"ב כסברת הלל הזקן. ע"כ. וכ"כ מדנפשיה בס' תורת משפחת דלויה (סוף עמוד תקה). והנה כתב בס' בני יששכר (חודש סיון מאמר ו אות א) בשם הרב קול ברמה בשם האר"י, שלעת"ל שיהיה הגבורות למעלה מן החסדים, יהיה הלכה כבית שמאי. וכ"כ מהר"ק שפירא ז"ל הי"ן בס' אש קודש (עמ' צז) בשם האר"י ז"ל, שלעת"ל הלכה כב"ש. וע"ע בס' שער יששכר (מאמרי כסלו טבת מאמר ימי אורה אות ע) ובס' מגדים חדשים עמ"ס עירובין (יג ע"ב ד"ה והלכה כבית הלל). ואפשר שבתשובת יהודה ליוסף שהדליקו כבית הלל שהם מצד החסדים ולא כבית שמאי שהם מגבורות, גרם למיתוק הדינין שביוסף מצד דינ'א דמלכות'א [אלא שיש להעיר ממה שדנו אם גם בחנוכה הלכה כב"ש לעתיד לבוא, שכן אין במחלוקת זו קולא וחומרא, וא"כ אין בה גבורות וחסדים, עי' בקובץ האוצר (גליון לז עמוד קמ)].

 והנה בס' בית הלוי עה"ת (ד"ה גם) הקשה שבכל דברי יהודה לא מצינו לו לא בקשה ולא טענה חדשה רק חזרת הדברים בקיצור מה שהיה ביניהם מהתחלה עד עכשיו. ע"ש. ולהנ"ל יבואר שכל מה שאמר יהודה הוא למיתוק הדינין.         

[נדפס ברובו בס' הזכרון אעלה בתמר (עמ' שצב), וב'ספרי רבי רפאל אוחנא' (ראה משה עמוד ט)].