מקץ (מב יא), ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים. ופרש"י: נער, שוטה ואין ראוי לגדולה וכו'.

    והרב חתם סופר ז"ל בס' תורת משה השלם עה"ת (לעיל פסוק א ד"ה ויהי הג') כתב להקשות בשם מהר"ד דייטש ז"ל [מח"ס אהל דוד], שמכיון ששר המשקים היה שונא את יוסף, והיה ירא שיעלה לגדולה, לכך אמר נער עבדי עבד וגו', א"כ למה לא הלך שר המשקים ליוסף וסיפר לו שכך וכך חלם לו, ואת אשר יפתור לו יגיד הוא אח"כ לפרעה ויקבל שכרו. ותירץ שאינו דומה חלום של מלך לחלום של הדיוט. ע"ש.

    ואפשר עוד ליישב שמכיון שיוסף היה פותר החלומות ע"י נבואה [כמ"ש בס"ד לעיל (בהפטרת וישב)], לא העיז שר המשקים לרמותו.

    גם אפשר שאע"ג ששר המשקים המליץ על יוסף, לא רצה לקחת אחריות בעצמו על פתרונותיו, שמא לא יפתור נכונה ויקצוף עליו פרעה עוד הפעם (ואולי לכן גם אמר 'נער עברי עבד', כדי שאם יטעה יוסף לא יוכל פרעה להאשימו, שכן הוא יוכל לטעון להגנתו שכבר הזהירו שהינו נער ועברי ועבד ואינו ראוי לאימון מלא).

    גם י"ל שמכיון שהבטיח לו לאחר פתרון חלומות שיזכירנו לפני פרעה ולא עשה כן, לא הרהיב בנפשו לבקש ממנו פתרון נוסף [וראה בברכות (נו ע"א) את הסיכון בבקשת פתרון ללא תשלום].

    ועוד י"ל שבית סוהר זה היה שמור במיוחד, שכן היה המקום אשר אסירי המלך אסורים [כמאמר הכתוב (לעיל לא כ), וראה בדברי הרמב"ן שם שהיה זה בית סוהר מיוחד], ושר המשקים לא היתה לו רשות להיכנס שם.

    גם י"ל שכשפותרים חלום יש לקחת בחשבון גם את מה שרואה הרואה הפותר בהתנהגות חולם החלום, ולכן הדבר אינו אפשרי על ידי שליח. וראה בכיו"ב בס' אוצר הפרשה לאאמו"ר נר"ו (וישב מ טז) שביאר שלכן פתר יוסף את חלום שר האופים למיתה כי ראה שהיה מפחד מאוד. ע"ש.

    ועוד י"ל שלכן נקרא יצר הרע כסיל [כמאמר הכתוב (קהלת ד יג), ועי' ברש"י שם], כי הרשע הכסיל בחושך הולך (כמאמר הכתוב בקהלת ב יד) דהיינו שאין לו דרך סלולה בחיים ולפעמים הולך בדרך זו ושוב פונה לדרך אחרת ללא סיבה מספקת, אלא הולך אחר תאות לבו ורצון יצרו (וראה בראב"ע בקהלת שם שביאר שהכסיל בחושך ילך לא ידע במה יכשל), ולכן גם רשעים מלאים חרטות [כמבואר בס' שבט מוסר (פרק כה) מש"ס נדרים (ט ע"ב). ועי' במש"כ בס"ד בחי' מנחות (נג ע"ב)] וא"כ לא קשה הענין ששר המשקים כפר בטובתו של יוסף מצד אחד, ומצד שני לא רצה לרמות את פרעה שפותר החלום מדעתו [ואפשר לבאר ששר המשקים הגדיר עצמו כאיש אמת, ולכן לא רצה להתפאר בפתרון שאינו משלו, ולכן גם רצה לומר האמת לפרעה שיוסף הוא נער עברי עבד ולא ראוי לגדולה. וכן הוא הדבר כשהאדם אמת אמת תפסיה, וראה בס' אהלי שם לאאמו"ר נר"ו (א"ח סימן א ס"א) שבהרבה מקרים עבד ה' יש לו לשקר, ואין לומר אמת תמיד].

    ועוד י"ל שהקב"ה סותר בינת נבונים (כמאמר הכתוב בישעיה כט יד) כי רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום (כמאמר הכתוב במשלי יט כא) ולכן אף אם עלה בדעת שר המשקים ענין זה לילך אצל יוסף ולומר הפתרון שלא בשם אומרו, מ"מ הקב"ה ביטל עצתו וקלקל מחשבתו, ובעל כרחו אמר לפרעה שיוסף הוא הפותר.

    וכיו"ב יש לבאר הטעם שלא קיבלו עבדי פרעה את טיעון הקל וחומר של השבטים (להלן מד ח) 'הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב' (וראה ברש"י שם), שכן הרשע אינו פועל ע"פ הגיון אלא מלא סתירות, וכיו"ב ביארו המפרשים הפסוק (משלי יז טו) מרשיע צדיק וגו' (ראה במש"כ בס"ד בשלמא בעלמא שלח יד מה).