ויחי (מז ל), ושכבתי עם אבותי ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם.

וכ' הרב מר זקני ז"ל בס' פרשת ראה (דף לח ע"ב) וז"ל: וקשה, הול"ל לפני קבורתם, וכי שייך לומר שנקברו ב' וג' בקבר אחד בתמיהה. ואפשר יע"ן בהקדם מ"ש הרב חיד"א זלה"ה בנחל קדומים משם רבינו אפרים ז"ל ע"פ על שם אחיהם יקראו בנחלתם, ר"ל בנחלת מ', שהיא א"י אשר היא מהלך מ' יום. ע"כ. יעו"ש. ומעתה אף אנן נמי נימא הכי, וקברתני בקבורת מ', שכל מאוויו לקבורת א"י מפני שמתי ארץ ישראל חיים תחלה בתחיית המתים, כמ"ש בתנחומא סדר זה. יעו"ש. ועיין מה שהארכתי עפ"י הקדמה הנז' בדרשותי בסה"ק יפות מרא"ה, לך נא רא"ה. ע"כ.

ונראה להמתיק הדברים עפמ"ש הרב מר זקני ז"ל בס' טובת מראה (סימן א) שמתי א"י חיים מ' שנה קודם מתי חו"ל. עש"ב. וזהו אומרו "בקבורת מ'", בקבורה שבה חיים מ' שנה לפני שאר מתי העולם. ואע"ג שצדיקים כיעקב חיים מיד בביאת המשיח, וכמ"ש הריטב"א (תענית ל ע"ב) [וע"ע בזה בס' העיקרים (במהדורה המנוקדת מאמר ד פל"ה. וע"ע במהדורת ורשא ובפי' עץ שתול שם) ובס' אוצרות אחרית הימים ח"א (פ"ה הערה טז ופי"ג הערה ג) וח"ג (פי"ח הערה א-ב) ובס' חמדה טובה (עמ' שכז) ובמש"כ בס"ד בחי' ליומא (ה ע"ב)], מ"מ י"ל דדרך ענוה נקט שאין הוא ראוי לחיות אלא אח"כ עם המון העם [וראה בכיו"ב במש"כ בס"ד בגליון ספר אהל יעקב להרמ"ז מהר"י טולידאנו (ויחי מז כט ד"ה אל) במה שלא החשיב יעקב עצמו לצדיק]. 

[נדפס ברובו בס' הזכרון אעלה בתמר (עמ' שצג) וב'ספרי רבי רפאל אוחנא' (ראה משה עמוד יא)].