מקץ (מב יא), כלנו בני איש אחד נחנו.

המפרשים עמדו על השאלה שמה השיבו בזה האחים ליוסף שהאשימם שהינם מרגלים, עי' בדעת זקנים ובספורנו וברשב"ם וברמב"ן ובפי' רבינו ישעיה השני (הנד' בקובץ אוצר טוב שנת תרמ"ה-תרמ"ו גליון ג עמ' יד) ובאור החיים ובכלי יקר ובשפתי חכמים (אות ק).

ונראה עוד לבאר עפמ"ש בס' בני חביבי (ואתחנן עמ' צא) ובס' ספורו של יום (כא שבט) על מהר"ח מוואלוז'ין ז"ל (מח"ס נפש החיים ועוד) שאמר לקיסר נפוליאון שיפסיד במלחמה נגד צבא רוסיה החלש, מכיון שצבא נפוליאון החזק היה מורכב מחיילים מעמים שונים ולכן אין האחדות שורה ביניהם, ואין דעתם מכוונת לדבר אחד, שכל אחד לוחם מטעם אחר, משא"כ בצבא רוסיה. ע"ש. וע"ע בס' משיחי השקר ומתנגדיהם (מהדורה מורחבת עמ' תקיג הערה נד). ואולי זו כוונת האחים לאיים על יוסף בעקיפין באומרם לו שלא יוכל להם אם ירצה להזיקם, שכן הם בני איש אחד והאחדות ביניהם נותנת להם כח. ועי' בב"ר (פצ"א סימן ז) שאמרו לו שבאים למיקטל או לאיתקטלא. והו"ד בבעל הטורים כאן. ע"ש.

ועוי"ל עפמ"ש בס' מאי חנוכה (מהדו"ת עמ' רד) שהאחים השליכו את יוסף לבור מלא נחשים ועקרבים כדי שחיותו תהיה ע"י נס, ודמי לנידון רבי זירא שדנו בו הפוסקים אי שריא אשתו לשוק לאחר שחיה מחדש, ורצו לדונו באותו דבר ממש שנחלקו בו, אי בהמה שנבראה ע"י ספר יצירה דינה כבהמה רגילה לענין אבר מן החי או לא. ע"ש. וע"ע במש"כ בס"ד בחי' לפר' וירא (כב יב). ועפ"ז י"ל דהאחים ענו ליוסף בזה על שאלתו שמדוע התעכבו מלחפש את יוסף עד עתה [כמ"ש בשפתי חכמים (אות ק) שזו היתה טענת יוסף אליהם], ואמרו לו שרק עתה באו כי "כולנו בני איש אחד נחנו" וערבים הם עליו [ואף שלא היה קיים עדיין דין ערבות, מ"מ לדעת רב נסים גאון (בהקדמתו לפי' עמ"ס ברכות) כל המצוות שהסברא נותנת לקיימן חייבים בהן בני נח (וע"ע במש"כ בס"ד בחי' נזיר סא ע"א), וערבות על אח הוא מילתא דמסתברא], ולכן באו לחפש את יוסף לראות שלא יטמע בין הגויים ולא יקיים המצוות, ובאו רק עתה שכן עתה מלאו כ' שנה להשלכתו לבור, ומכיון שאז חיה ע"י נס נהיה בריה חדשה וכקטן שנולד דמי, ובגיל כ' הרי ענשינן מן השמים (כדאיתא בשבת פט ע"ב), ולכן באו לעת כזאת, ולא חששו לבוא קודם [ועי' בשו"ת חתם סופר (חיו"ד סימן שיז) שכ' דדוקא ישראל מחויב במצוות מגיל י"ג הל"מ, משא"כ בבני נח מכיון שהגיעו לכלל דעת הרי הם חייבים. ועי' בשו"ת צפנת פענח (סימן קא) ובס' חבצלת השרון למהר"מ קרלבך נר"ו (בראשית עמ' תקכח) מ"ש בזה], כי ידעו שבידי אדם לא יענישוהו, שכן המצרים עצמם לא היו מקיימים המצוות [ודברינו אלה לא יכונו לדברי בעלי התוס' (תוס' השלם עה"ת פר' וישב לח ז אות ו-ז) שכ' במעשה דער ואונן שפחות מגיל כ' כבר מענישים בידי שמים אם באו לכלל שלימות הדעת. ע"ש. וע"ע בתוס' השלם שם (אות ה)].

ואפשר עוד ליישב שהחשד שהם מרגלים מבוסס על העובדה שהיו כולם יפי תואר, וכמו שציין שכלי יקר, ובד"כ שולחים מרגלים יפי תואר שדבריהם נשמעים יותר (עי' ב- http://www.global-military.com/most-of-the-russian-spy-suspects-are-handsome-men-and-beautiful-women.html שכן היה מעשה במרגלים רוסים בארה"ב). וע"ז ענו השבטים שכולם בני איש אחד, בני יעקב אבינו דשופריה מעין שופריה דאדה"ר כדאיתא בב"ב (נח ע"א), ולכן בניו גם הם יפי תואר.

[נדפס ברובו בס' הזכרון אעלה בתמר (עמ' שצא). נדפס כולו בקו' פני חמה (מקץ תשע"ב)].