ויחי (מח כ), יברכך אלהים כאפרים וכמנשה.

         וכ' הרב הנצי"ב ז"ל בס' העמק דבר (בהרחב דבר) וז"ל: והנה בתרגום יונתן איתא ע"ז המקרא שבשעת המילה מברכין ככה, והענין שידוע שאינו ראוי לברך את האדם אלא מעין ברכותיו שברכו ה' עד כה, לעשיר בעשרו ולחכם בחכמתו, וכמו שכתבתי בספר דברים (טז יז), וא"כ אין ראוי לברך למי שאינו עוסק בתורה שיהיה כאפרים, וכן למי שהוא אינו עוסק בהויות העולם שיהיה כמנשה, אבל בשעת מילה דלא נודע עדיין את הדרך אשר הילד ילך בה, אז יברך ישראל ישימך אלהים כאפרים, אם יהא עוסק בתורה יצליח כמוהו, וכמנשה, אם יהיה עסוק בהויות העולם יהי כמנשה. ע"כ. וכ"כ בס' כתב סופר עה"ת. וע"ע בס' עלי זבח (בהקדמה עמ' ז). ולא יישבו אמאי דוקא ביומא דמהולתא, ולא בכל ימי קטנותו שעדיין לא ניכר להיכן נטיית לבו. ועי' במה שביארו בזה בתפארת יהונתן ובבית ישראל עה"ת.

         ואפשר לבאר עפמ"ש בס' מתורתו דרבי אלעזר (מהדורה שניה עמוד ס) על הגרא"מ שך ז"ל בזה"ל: כשמרן זצ"ל ניחם אבלים אצל הח"כ לשעבר הרב יצחק פרץ, הגיע שמעון פרס, ובין הדברים סיפר, שהחפץ חיים היה הסנדק שלו. מרן זצ"ל צעק בפני כל הנוכחים: הוא שקרן. כשהוא יצא, שאלו את מרן זצ"ל מאיפה הוא ידע? אמר להם מרן זצ"ל: אם החפץ חיים היה הסנדק שלו, הוא לא היה יוצא כזה בריה. ע"כ. ובס' ארי עלה מבבל (עמ' לג בסופו) כ' ששאלו לח"ר עובדיה צדקא ז"ל במה זכה לכל החסידות והמעלות הטובות, והשיב שהיה צריך להיות עוד יותר חסיד ויר"ש כי הסנדק בברית המילה שלו היה הרב בן איש חי ז"ל והמוהל היה אחיו, ואין לשער עד כמה קובעים הסנדק והמוהל את מהלך החיים של הרך הנימול. עכת"ד. וע"ע שם (עמ' סז) ובס' ילקוט יוסף על פורים (דף רנא סע"ב) ובקובץ מרי"ח ניחוח (גליון רפד דף כט סע"ב) ובאתר ישיבת כסא רחמים (במדור שאל את הרב מס' 3946 ומס' 5853) ובס' MAKING OF A GODOL מהדו"ב (ח"א עמ' כ). ומהר"מ מאזוז נר"ו במאמרו הנדפס בקו' אור תורה (שבט תשע״ב עמ׳ תנג) הביא דברי הלבוש (י״ד סי׳ רסד) שיש לאדם להדר אחר מוהל ובעל ברית (סנדק) היותר טוב וצדיק, שיכוונו במילתו כוונה מובחרת ומעולה, ויגרום שגם הולד יהא כמותם. ע״ש. וכ"כ בערוך השולחן (י"ד סימן רסד אות יא). ואאמו"ר נר"ו בס' ואביטה אורחותיך (עמ' רלז) כתב שכוונת אבי הבן בשעת המילה מעצבת את דמותו לכל החיים. ע"ש. וכ"כ עוד בס' ברית ותורה (עמ' ה). ולפי"ז מובן אמאי דוקא בשעת המילה מברכים אותו בזה, שכן באותה שעה נקבעת דמותו לעתיד.

ובעיקר מש"כ בס' מתורתו דרבי אלעזר הנ"ל, שאלתי על זה למהר"ר הלל זקס ז"ל, נכדו של הרב חפץ חיים ז"ל, בביקורו בעי"ת מיקסיקו יע"א (ביום י"ב שבט תשע"ג), ואמר לי שנראה שצדקו דברי מהרא"מ שך ז"ל, שכן מעולם לא שמע שהרב חפץ חיים ז"ל היה סנדק, ואף כשנולד הוא ז"ל הורה הרב חפץ חיים ז"ל שמהרח"ה אייגש ז"ל (מח"ס מרחשת) יהיה הסנדק, וכשנולד אחיו הורה שמהרח"ע גרודזינסקי ז"ל (מח"ס אחיעזר) יהיה הסנדק. עכ"ד ז"ל. אולם שוב אמר לי מהרש"א לוין נר"ו (ראש ישיבת חפץ חיים בארגנטינה) בביקורו בעי"ת מיקסיקו יע"א (שבט תשע"ג), שלא נכון הדבר, שכן הרב חפץ חיים היה הסנדק של דודו שברית המילה שלו נערכה בעת ביקורו של הרב חפץ חיים ז"ל בעירו גרייבא. גם סיפר לי מהרש"א לוין נר"ו הנז' בקשר לזה בשם מהרי"י קנייבסקי ז"ל (מח"ס קהילות יעקב) שפעם היה סנדק לתינוק א', ושוב יצא לתרבות רעה, ובא אביו לטעון להרב ז"ל שאיך אירע לו כך, אם חכם כמותו היה הסנדק, ושאלו הרב ז"ל מי הוליך את התינוק למילה, ומי החזיקו בשעת הברכות, ומי זימן בסעודת המילה, ובשומעו התשובות אמר שאכן נודע הדבר שאין הוא אשם. 
[נדפס ברובו בקו' מרי"ח ניחוח (גליון קכד דף יג ע"ב). לשמיעה: כאן].