וישב (לז לד), ויתאבל על בנו ימים רבים.

וכתב רבינו יצחק אברבנאל: ואמנם בהפלגת אבלות יעקב הוא מקום תימה רב וכו'. ע"ש. וכתב בדרשות חתם סופר (דף קפה ע"ב) שיעקב לא היה לו להתאבל כי אם לשמוח ולבטוח בישועתו. ע"ש. וה"ד בקו' באר הפרשה (פרשת וישב תשפ"ה עמוד יב). ע"ש.

ואפשר לומר שהתאבל עליו הרבה כי חשב שנהרג על ידו כמו שכתבו הפוסקים שהשולח שליח ונהרג, יש לו לבקש כפרה על זה. ויתירה מזו כתב רבינו אברהם בן הרמב״ם בפירושו על התורה (לעיל פסוק יג) שיעקב ידע שמסוכן היה לשלוח את יוסף אצל אחיו. ע"ש. והו"ד בקו' באר הפרשה (שם עמוד ה). וא"כ אשם הוא בזה. ושו"ר למהר"א וייס נר"ו (מח"ס מנחת אשר) שהאריך בזה. וכבר כתב רבינו יונה בשערי תשובה (שער א סימן מח ושער ד סימן כא) שהחוטא שחזר בתשובה יש לו להצטער כל ימיו על חטאו.