משלי (ט יא), ויוסיפו לך שנות חיים.

ובקונטרס בית נאמן (גליון שנט עמוד א) כתב שבכתר ארם צובא הלמ"ד דגושה, וביאר הטעם כי אפשר לקרותה 'ללך' בגימטריא שמונים, שחיי האדם לאחר גיל שמונים הם בצער. ע"ש.

ואפשר לבאר עוד בהקדם מאמר הכתוב (לך יב א) לך לך מארצך, ופרש"י להנאתך ולטובתך. שכן 'לך' יתירא היא, ולכן ביאר כן. ואילו בקרא דויוסיפו לך שנות חיים תיבת 'לך' אינה יתירה, ולכן יש דגש כדי לומר דהיינו להנאתך דוקא, ולא יותר מגיל שמונים.