יתרו (יח א), וישמע יתרו כהן מדין וגו'.

וכתב בדרשות רבי יוסף פינטו – לקח טוב (עמ' רלה) וז"ל: קשה דרז"ל אמרו דיתר שמו, כמו שאמר הכתוב (לעיל ד יח) וישב אל יתר חותנו, וכשייתר פרשה אחת בתורה ואתה תחזה, הוסיפו לו אות אחת על שמו ונקרא יתרו. ואיך קראו כאן יתרו, והרי עדיין לא יתר שום פרשה. ע"כ. והוא מדברי מהר"מ אלשיך ז"ל בס' תורת משה.

       וי"ל דיתר הוא לשון גאוה, שיתר הוא על בני דורו, והוא בגלל היותו כהן מדין, וכן השוו חז"ל גאוה לע"ז, כדאיתא בסוטה (ד ע"ב) א"ר יוחנן משום רשב"י כל אדם שיש בו גסות הרוח כאילו עובד עבודת כוכבים. ועתה בבואו למדבר הראה את ענוותנותו, כמ"ש בדרשות ר"י פינטו הנ"ל (עמ' רלט) שלא עשה כמו שעשה משה ששלח את אשתו לבדה, אלא יתרו בעצמו הביאה. ע"ש. ולכן הוסיפו לו אות על שמו, כדי שלא יקרא עוד בשם יתר המורה על גאוה. וענותו היא זו שקרבה אותו לתורה, כמו שהר סיני נבחר לתת עליו את התורה מפני ענוותנותו כדאיתא במגילה (כט ע"א).