אמור (כא יג), והוא אשה בבתוליה יקח.

ובס' שדה צופים (מנחות קי ע"א ד"ה וטעם) כ', שסמכו בזה למה שאמרו באבות (פ"ה מכ"א) בן י"ח לחופה, "והוא" בגימטריא י"ח. והוא בבעל הטורים כאן.

ובס' פתח אליהו כ', כי ר"ת או ס"ת של תיבות הפסוק "והוא אשה בבתוליה יקח" בגימטריא י"ט, לומר דמתחילת י"ט שהוא סוף י"ח ישא אשה. והו"ד בס' חכמת שלמה למהרש"ס פרץ (פר' אמור הערה ב). ע"ש. וע"ע בקובץ אור תורה (ניסן תשס"ב עמ' תנז הערה ד) ובקובץ כתר מלוכה (גליון א דף י ע"ב). ועי' במגיד משנה (פט"ו מהל' אישות ה"ב) דבן י"ח לחופה, היינו בתחילת י"ח. ובאוצר הפוסקים (סימן א אות יג) הביאו ד' האחרונים דבן י"ח לחופה היינו בסוף י"ח. ע"ש. וע"ע בנמוקי מהרא"י (הנדפס בסוף הרמב"ם, פט"ו מהל' אישות ה"ב) ובמעשה רקח על הרמב"ם (שם) ובהגהות הרש"ש (כתובות נ ע"א ד"ה בר) ובילקוט שנויי נוסחאות (שבסוף הרמב"ם הוצאת פרנקל) ולמהר"י קאפח ז"ל בביאורו על הרמב"ם ובס' לקוטי לוי יצחק (אגרות קודש עמ' שטז) ובס' עלי זבח (עמ' יג).