domingo, 1 de febrero de 2015

ישעיה (יא א-ב), ויצא חוטר מגזע ישי, ונצר משרשיו יפרה, ונחה עליו רוח ה', רוח חכמה ובינה, רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת ה'.
ודעת רוב הראשונים (רש"י, רד"ק, מהר"י קרא, וראב"ע בשם רוב המפרשים) שכוונת הפסוק על מלך המשיח. וכ"כ בויכוח הרמב"ן (דף כ ע"ב). הרי שהמשיח יהיה צאצא לדוד המלך.
והרמב"ם בפיהמ"ש (סנהדרין פרק חלק ביסוד הי"ב) כתב: ומכלל היסוד הזה [של ביאת המשיח], שאין מלך לישראל אלא מדוד ומזרע שלמה דוקא. וכל החולק בענין המשפחה הזו, הרי זה כפר בה' ובדברי נביאיו. ע"כ. ויתירה מזו כ' בהגש"פ ארזי הלבנון (עמ' שכב) בשם מהר"י קמנצקי ז"ל (מח"ס אמת ליעקב) שלכן חזקיה עמד ליענש שלא יהיה לו חלק לעוה"ב על ביטול מצות פו"ר, כי הרב תפארת ישראל ז"ל (סנהדרין פ"י [כצ"ל] יכין אות יב) כ' שאחיתופל אין לו חלק לעוה"ב כי כיחש שהמלכות ירושה לבית דוד, וא"כ בודאי כיחש בביאת משיח בן דוד. ע"ש. ועפ"ז ביאר מהר"י קמנצקי ז"ל הטעם שחזקיה עמד ליענש בכזאת, כי אם לא היה לו בנים היתה מתבטלת שושלת בית דוד ונחשב לו שכיחש בביאת משיח בן דוד. עכ"ל. ולכאורה דבריו צ"ע, שכן יכלה השושלת לימשך מנצר אחר מזרע דוד ושלמה [ועי' במרגליות הים (סנהדרין סג ע"ב אות יט-כא) ובמאור ישראל (חגיגה כז ע"א סד"ה א"ר אבהו) שהיו לו אחים לחזקיה]. ועי' ב- http://jedwabny.narod.ru/letters/Hebrew/Kanevsky1.html שפלפל ברוחב עם מהר"ח קנייבסקי נר"ו (מח"ס שיח השדה ועוד) אם גם יכול להיות מזרע דוד מסטרא דנוקבא. וע"ע ב- http://jedwabny.narod.ru/letters/Hebrew/Goldberg.html שפלפל בזה גם עם מהרז"נ גולדברג ז"ל, ושם דן אם בזמן עתליה ויכניה נשמדו כל בית דוד. גם עי' בויכוח הרמב"ן (שם ובהערה) וב- http://jedwabny.narod.ru/letters/index-heb.html וב- http://moshiachtalk.tripod.com/yichus.pdf.
ולפי זה תמוהים הדברים מ"ש בספר אוצרות אחרית הימים חלק ג (פרק ו הערה יג) בשם הזוהר (פינחס דף רמו ע"א וכי תצא דף רפ ע"א) שמשה רבינו בעצמו יהיה מלך המשיח.
איברא דהמעיין בדברי הזוהר בפר' פינחס יראה דלא כתב כן שם. גם בפרשת כי תצא זו לשונו: דעתיד אנת [משה] לאפקא זרעא דאברהם מן גלותא. ע"כ. ואפשר לבארו ע"פ דברי המד"ר (פר' חקת פי"ט סימן יג) וז"ל: אמר לו הקב"ה למשה, באיזה פנים אתה מבקש ליכנס לארץ, משל לרועה שיצא לרעות צאנו של מלך ונשבית הצאן, ביקש הרועה ליכנס לפלטרין של מלך, אמר לו המלך, אם את נכנס עכשיו, מה יאמרו הבריות, שאתה השבית הצאן. אף כאן אמר לו הקב"ה למשה, שבחך הוא שהוצאת ששים רבוא וקברתם במדבר, ואת מכניס דור אחר, עכשיו יאמרו אין לדור המדבר חלק לעולם הבא, אלא תהא בצדן ותבא עמהן, שנאמר (דברים לג כא) ויתא ראשי עם צדקת ה' עשה, לכך כתיב לא תביא את הקהל הזה, אלא שיצא עמך. ע"כ. ועי' בהגהות הרד"ל שם. וזוהי כוונת הזוהר, שמשה יעלה את מתי מדבר לא"י. ובשער הגלגולים (הקדמה כ עמ' קמג) כ' שמשה יחזור בגלגול להכניסם. ועי' במש"כ בזה מהר"מ מאזוז נר"ו (מח"ס סנסן ליאיר ועוד) במאמרו הנד' בקו' ויען שמואל (ח"ד עמ' ט). והו"ד בס' האיש משה ח"ב (עמ' שכא).
ועוד אפשר לומר שמשה יעזור ויעמוד לימין המשיח בהעלאת כל עם ישראל לארץ ישראל, אמנם הוא לא יהיה המשיח.
והלום ראיתי באור החיים (בראשית מט יא) שכ' לבאר דברי הזוהר באופן אחר, וז"ל: ולא יקשה בעיניך שאנו מחלקים דברי הכתוב, חלק בימי משה וחלק בימי המשיח, כי הלא ידעת דברי הזוהר הקדוש כי משה הוא הגואל אשר גאל את אבותינו הוא יגאל אותנו וישיב בנים לגבולם, דכתיב (קהלת א ט) מ'ה ש'היה ה'וא שיהיה, ר"ת משה [וכ"כ עוד באור החיים (תצוה כז ב עה"פ ויקחו אליך) שמרע"ה ימלוך עלינו לעתיד]. ולא יקשה בעיניך דבר זה באומרך הלא מלך המשיח משבט יהודה מזרעו של דוד המלך ע"ה [וכמ"ש נמי בזוה"ק גופיה פר' משפטים (דף קיט ע"ב ודף קכ ע"א)]. וי"א דוד עצמו מלך המשיח, דכתיב (יחזקאל לז כד) ועבדי דוד מלך עליהם, כמשמעו [ועי' בירושלמי ברכות (פ"ב ה"ד) ובפני משה שם]. וא"כ היאך אנו אומרים שהוא משה, הבא משבט לוי. יש לך לדעת כי בחינת נשמת משה ע"ה היא כלולה מי"ב שבטי ישראל, כי כל הס' ריבוא היו ענפים ע"ה, וענף שבטו של דוד במשה הוא, ולזה תמצאנו בארץ מדבר שהיה מלך וכהן ולוי ונביא וחכם וגבור, שהיה כולל כל הענפים שבקדושה. ולעתיד לבא תתגלה בעולם שורש המלכות שבמשה, שהוא עצמו מלך המשיח, והוא דוד, והוא ינון ושילה. עכ"ד האוה"ח. ועי' בס' זכרונות לבית דוד ח"ד (חלק זדון ומשוגה ווארשא תרנ"ז עמ' קסט) שכ' בשם ס' ויקהל משה (דף ח) שבמשיח יש חלק מנשמת מרע"ה, שכן שילה בגימ' משה. ע"ש. והוא בס' ויקהל משה (אמשטרדם תקל"ה דף ז ע"ד). ע"ש. ובחידושי רבי רפאל חיים בן עטר פרשת שופטים) כתב שמלך המשיח יהיה בו ניצוץ מרע"ה. ע"ש. וכ"כ בכתבי הגרמ"מ ז"ל (ח"א עמ' נא) שמשה משיח. ע"ש. ובקו' דעה חכמה לנפשך (עש"ק בא תשע"ג דף מח ע"ב) כ' ש'משה' עם עוד י"ג בגימ' משיח, היינו שבתורה שנתן לנו מרע"ה יתגלו י"ג שמות הוי"ה וכו'. ועוד שם (עש"ק פינחס תשע"ג עמ' ה-ו) כ' כי משה רבינו הוא בחינת פנימיות משיח לעתיד לבוא. והביא בזה דברי מהרד"ב מליובאביטש בס' תורת חיים (פר' וישלח דף נו ע"ד). וע"ע בקו' דעה חכמה לנפשך (שם דף טז רע"א ועש"ק מטו"מ תשע"ג דף י ע"א).
וראיתי במקראות גדולות הוצאת המאור שציינו בדברי האור החיים כמקור לדבריו בשם הזוה"ק, בזוהר פר' משפטים (דף קכ ע"א), ושם לא כתב הזוהר שמשה הוא המשיח או שיגאל את ישראל, וכתוב שם שבזכות מ"ה שמו דמשה יתקיים במשיח (תהלים עב ח) וירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ, וייתון נס דמשיח בן דוד מיהודה ונס דמשיח בן יוסף. ע"ש. וע"ע בליקוטי הערות על האוה"ח הוצאת המאור הנ"ל. גם איתא בשמו"ר (פ"א סי' כו): וכן בת פרעה מגדלת מי שעתיד ליפרע מאביה, ואף מלך המשיח שעתיד ליפרע מאדום יושב עמהם במדינה וכו'. ע"כ. הרי שהושוו מעשיהם של מרע"ה והמשיח.
ועי' למהר"צ מלובלין ז"ל בס' תקנת השבין (סי' ז אות ו) שכ' וז"ל: איתא דהוא [מרע"ה] יהיה משיח, היינו שיהיה כלול נפשו משניהם, שכן דוד משה בגימ' משיח עם הכולל. ע"כ. וגם שם ציינו כמקור לדבריו שמשה הוא המשיח מד' הזוה"ק. ושוב מצאתי להדיא בזוהר (בראשית דף כה ע"ב): עד כי יבוא שיל"ה דא משה. ועוד שם (דף כז ע"א) איתא דמשה משיח. ובס' טובת מראה להרמ"ז ז"ל (סימן מ) כתב שאמרו ז"ל עד כי יבא שילה זה משה, גם על פסוק מה שהיה הוא שיהיה ר"ת משה, ואמרו המקובלים כי מט"ט שר הפנים ר"ת משה, ורבי מאיר הוא ניצוץ מט"ט, ולכן אמר על עצמו שהוא משיח. ע"ש. וראיתי בס' לקוטי שיחות חלק יא (שמות ריש שיחה ב) שהביא דברי הזוה"ק הנ"ל, וביאר דכוונתו שבכח התורה שנתן משה יבוא משיח. ע"ש. ועי' להרב ליקוטי שיחות ז"ל באגרות קודש (ח"ט עמ' ריד) מה שביאר הענין שיש במשיח מה שאין במרע"ה. גם עי' למהרח"ו ז"ל בס' ארבע מאות שקל כסף (דף סח ע"ג) מש"כ להשוות בין המשיח למרע"ה. וכן הוא בשער הגלגולים (הקדמה כ ד"ה גם דע כי כבר) ובספר הגלגולים (פרק עב דף צו ע"ג) ובס' אור החמה למהר"א אזולאי ז"ל (ח"ב דף ח ע"ד). ועי' בס' בני אהרן על שער הגלגולים (שם).
ובעיקר דברי הפסוק מה שהיה הוא שיהיה ר"ת משה, יש לבאר גם ע"פ מה דאיתא בשמו"ר (פ"ב סימן יב) שמרע"ה ילמד תורה לעת"ל לעם ישראל כשם שלימדם בעבר. ע"ש.
      וכאן המקום להביא מש"כ בשו"ת דברי יואל (סימן נח וסו"ס פח) שכתב בנידונו דדברי הזוהר נעלמים הם, ואין לפרש דבריו כפשוטן. ע"ש.
   [נדפס ברובו בס' המשיח לאור ההלכה (עמ' יט) ובעלון פני חמה (פקודי תשע"א) ובקובץ הערות וביאורים (שבועות תשע"א עמ' ט). וע"ע בקו' מרי"ח ניחוח (גליון קנ דף כב ע"ב). וראה עוד בפורום אוצר החכמה].

No hay comentarios:

Publicar un comentario