לך (יב א), לך לך מארצך.
וכ' בעל הטורים: רמז לו שאחר
נ' דורות כמנין לך ילכו בגלות בימי צדקיהו, ובזכותך שדברתי עמך בן ע' שנה בברית בין הבתרים, ישובו לאחר ע'. ע"כ.
ולכאורה צ"ע, שכן ל"ג דורות מאברהם
ועד צדקיהו [עי' בדברי הימים א' (פ"ב ופ"ג). וכ"כ להדיא בס' ילקוט
ראובני (פר' תזריע סי' טו) בשם רקנטי עה"פ ושלשים יום ושלשת ימים וגו'
וז"ל: למספר ל"ג לא מצאתי טעם, אמנם רז"ל אמרו שרמז לל"ג
דורות שמאברהם אבינו ע"ה עד חורבן הבית].
והנה הערה זו נדפסה בקצרה בס' הזכרון
'אעלה בתמר' (עמ' שפא), וציין שם אחי ידידי כמוהר"ר יוסף נר"ו שכבר העיר
בזה הרב האדר"ת בעטרות אד"ר, וז"ל שם: וקשה לכוון מספר החמשים
דורות אלו, איך הוא חושבם, ועי' בהקדמת ס' הלכות גדולות כמה שיעור דור
ובפדר"א פ'. ע"כ.
והנה בהקדמת בה"ג כתב וז"ל:
נמצא כל דור ודור שתי שנים ותשעה עשר יום ואחת עשרה שעות ושני שלישים וארבע עשרה
חלקים, וזה הוא דור. ע"כ. ודבריו לא יגה'ו מזור לדברי הרב בעל הטורים
ז"ל.
ומה שציין לדברי פרקי דרבי אליעזר, אולי
כוונתו למש"כ שם (פרק יט) שאמר אדה"ר בזה"ל: והראני דוד בן ישי
מושל לעתיד לבא, ולקחתי משנותי שבעים שנה והוספתי על ימיו, שנאמר (תהלים כא) ימים
על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור. ועי' בביאור הרד"ל שם (בהגה אות ג).
הרי שדור דורים זה שבעים שנה. ובס' בית אהרן למהר"א אזולאי (פרשת בא דף רנח ע"א ד"ה וטעם) כתב בשם הרב זרע ברך בביאור ההגדה שסתם דור ע' שנה. ע"ש.
ועתה ראיתי למהר"ר נתן מברסלב בס'
ליקוטי הלכות (הלכות שחיטה סימן ד) שכתב לבאר בדברי המדרש (קה"ר א ד
עה"פ דור הולך ודור בא) שבכל יום ויום מתחדש דור אחר. ובס' סנסן ליאיר השלם
(דף קפז ע"א) כתב שאולי כל מאה שנה הם ג' דורות.
וראיתי בס' האמונות והדעות להרס"ג
(מאמר ז אות ז) שכ' שמימי יציאת מצרים ועד זמנו הם ל"ב דורות. ובקובץ המעין
(תשרי תשע"ב עמ' לא והלאה) ד"ה יציאת, ובריש עמ' לג, ושם בהערה ח) נתחבט
בזה, ושם הביא פיוט שחיבר רס"ג שכ"ז דורות יש מזמן יציאת מצרים עד זמנו.
עש"ב. וע"ע שם (עמ' לא ד"ה יציאת ועמ' לג הערה ח). ולענ"ד אפשר לבאר את הפיוט כמו שכתב בקו' המעין
(שם ריש עמ' לג) ששנות דור הם שמונים שנה, ומה שהקשה שם שא"כ הם כ"ח
דורות, י"ל שרס"ג כתב פיוט זה ו' שנים או יותר לפני כתיבת ס' האמונות
והדעות, וא"כ עדיין לא נשלמו כ"ח דורות.
ובעיקר הקושיא, העירני מהר"ר אליהו אדמוני
נר"ו [ראש כולל שובה ישראל במיקסיקו] שכוונת הרב בעל הטורים היא שהיו נ'
דורות מבריאת העולם ועד הגלות, וכמ״ש להדיא בספר גימטריאות לרבי יהודה החסיד (פר׳
לך לך אות ו), ושם (ח״א סימן רצא בהערות) ביאר איך מונין נ׳ דורות אלו. ע"ש.
ועתה ראיתי בס' סנסן ליאיר השלם (דף סט ע"ב) שהביא דברי הבה"ג, ומסקנתו ש'דור' פירושו זמן ותקופה. ע"ש.
ועתה ראיתי בס' סנסן ליאיר השלם (דף סט ע"ב) שהביא דברי הבה"ג, ומסקנתו ש'דור' פירושו זמן ותקופה. ע"ש.
[נדפס ברובו בעלון פני חמה (פר' לך תשע"ב)].
No hay comentarios:
Publicar un comentario