תרומה (כה ב), ויקחו לי תרומה.
ואיתא במדרש רבה (פל"ג סימן א), ויקחו לי תרומה, הה"ד (משלי ד ב) כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו, אל תעזבו את המקח שנתתי לכם. יש לך אדם שלוקח מקח, יש בו זהב, אין בו כסף, יש בו כסף, אין בו זהב, אבל המקח שנתתי לכם, יש בו כסף, שנאמר (תהלים יב ז) אמרות ה' אמרות טהורות כסף צרוף, יש בו זהב שנאמר (שם יט יא) הנחמדים מזהב ומפז רב וכו'.
וביאר בס' מי מנוחות למהר"ר רפאל בירדוגו: ולהיות שאמר הכתוב לקח טוב, ביאר מה הן טובותיו, ואמר יש לך אדם לוקח מקח יש בו כסף ואין בו זהב, ר"ל שהמובחר במתכות הוא הכסף והזהב, והנה הכסף והזהב מחולקים בטובותם, שהכסף חריף בהוצאה לעשות בו כל צרכי האדם, משא"כ בזהב. אמנם לכבוד ולתפארת הלבוש, הזהב הוא יותר טוב מהכסף. והנה התורה תכלול שתי הטובות, שהעוסק בה כל צרכיו נעשים וכענין אומרם (אבות פ"ג משנה ו) כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול דרך ארץ, ואם לכבוד ולתפארת כתיב (משלי ה יט) אילת אהבים ויעלת חן שמעלה חן על לומדיה, וכתיב (קהלת ח א) חכמת אדם תאיר פניו וכמו שאמרו (נדרים מט ע"ב) על רבי יהודה בר אלעאי ע"ה ולזה אמר שהתורה יש בה סגולת הכסף וסגולת הזהב. עכ"ל. והביא דבריו חתני כבני מהר"ר יעקב דניאל ן' זקן נר"ו בחידושיו על התורה. ע"ש.
ואפשר עוד לבאר שהכסף הוא להוצאה, ודמיא למעלת התורה שבזכותה יש לנו היתר ליהנות מהעולם הזה, שכן יעקב ועשו חלקו העולמות (כדאיתא בתנא דבי אליהו), והטעם דשרי לן ליהנות מהעולם הזה ואינו גזל הוא כי הקב"ה התנה שאם לא נקבל התורה יהפך העולם לתוהו ובוהו, וא"כ כשקבלנו התורה הרי זה כמציל מזוטו של ים שהרי אלו שלו וכמו שביארו בזה המפרשים ז''ל (עי' בשו"ת ויאמר יצחק ובס' תהלתו בפי להרמ"ז ז"ל מהדורה שניה עמוד לו ובמש"כ בס"ד בחי'). ודמיא גם לזהב ששומרים עליו מכל משמר וכמעט לא משתמשים בו יום יום, וכן הוא עיקר שכר התורה לעולם הבא.
ועוד אפשר לבאר דדמיא התורה לזהב שאין כדאי העולם להשתמש בו ונברא בשביל בית המקדש בלבד כדאיתא בבראשית רבה (פט"ז סימן ב), וה"ה התורה היא קודש ויש ללומדה באימה ביראה ברתת ובחלחלה (כדאיתא בברכות כב ע"א), ולמשמאילים בה סמא דמותא [כדאיתא בשבת (פח ע"ב). וראה בס' עין איה (שם ט פו)]. ומצד שני דמיא לכסף שידי כל אדם ממשמשים בה, ובקרן זוית היא מונחת וכל הרוצה ליטול יבוא ויטול (כדאיתא בקדושין סו ע"א), ויש ללמדה בנחת [כמאמר הכתוב (קהלת ט יז) דברי חכמים בנחת נשמעים, וכמו שפירש הראב"ע שם] ובשמחה [שהיא א' מהדברים שהתורה נקנית בהן כדתניא באבות (פ"ו מ"ו)] ולא הקפדן מלמד [כדתנן באבות (פ"ב מ"ה). וראה בתפארת ישראל שם שהביא בזה מאה"כ דברי חכמים בנחת נשמעים] וגם תינוק המתחיל לדבר יש ללמדו תורה (כדאיתא בש"ע י"ד סימן רמה ס"ה), וגדולה מעלת לומדיה אפילו הוא ממזר [כדאיתא בהוריות (יג ע"א). וראה בפורום לתורה] וגוי (כדאיתא בע"ז ג ע"א).
