ראה (טו י), נתן תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו.
ושמעתי מאאמו"ר נר"ו שאם ירע לבבו בתתו, הרי שאותה צדקה לא תיטיב לעני ולא תשפר את מצבו, וכמו שאמרו ז"ל [זוה"ק שמות ג סע"א] על הכתוב (משלי כג ו) לא תלחם את לחם רע עין. עכ"ד נר"ו. וכ"כ בספרו אוצר הפרשה החדש כ"י. וכיו"ב איתא במדרש רבה (פרשת בהר פל"ג ס"ד), אמר העשיר לאותו העני לית את אזיל לעי ונגים חמי שקיין חמי כרעין חמי כרסוון חמי קפרן, א"ל הקדוש ברוך הוא לא דייך שלא נתת לו משלך מאומה אלא במה שנתתי לו אתה מכניס לו עין רעה. וכן ביאר בזה בס' לקח טוב - דרשות רבי יוסף פינטו (פרשת ראה סוף עמוד קיא) מאמר הכתוב (ראה טו ט) וראה עינך באחיך האביון ולא תתן לו, שלא תכהו בעין הרע ואומר כמה גדולים שוקיים שלו ועיניים שלו וידיו ורגליו והוא חזק יותר ממני ובריא אולם, ולמה לא ילך מלאכתו ולהיות עובד אדמה בשכר, נמצא מלבד שלא יתן לו נותן בו עין רעה.
ואפשר לבאר עוד בהקדם דברי רש"י על הפסוק נתן תתן לו, אפילו מאה פעמים. ולכן נסמך לזה שלא ירע לבבו, כי אם ירע לבבו בתתו לו, אין הברכה שרויה באותו ממון, ואז יבוא שוב במהרה לבקש ממנו צדקה אפילו מאה פעמים. והסכים אאמו"ר נר"ו לדברינו.
ובזה מיושב מה שהקשה מהר"ר יגאל כהן נר"ו (מח"ס בחסדך בטחתי ועוד) בשם הרב אהבת חסד, שיש להבין איך אפשר לבקש מאדם לתת מאה פעמים ולומר לו “ולא ירע לבבך בתתך לו”. ע"ש. וכנראה כוונתו לדברי הרב אהבת חסד בדיני הלואה (פ"א ס"ז בסוגריים). ולהנ"ל יובן, שעצה טובה קמשמע לן קרא שאם לא ירע לבבו בתתו לו לא יצטרך לתת לו כל כך הרבה פעמים.
