בראשית (ג ז), וידעו כי עירמים הם, ויתפרו עלה תאנה, ויעשו להם חגרת.

וכתב בס' בית ומנוחה (עמוד ש), וז"ל: הצניעות מעלה עצומה יש לה, וכמ"ש בחובת הלבבות שהבושה היא השכל, והשכל היא הבושה. הרי כשאומרים שהיא צנועה, בלשון אחר הוא כאומרים [כצ"ל] "יש לה שכל". אדם מכובד לא יצא לרחוב ללא מעיל עליון, אדם פשוט לא יצא בלא בגדים, בהמה שאין לה שכל יוצאת ללא בגדים, הרי כל שיש לאחד שכל יותר, צנוע יותר בלבוש, ומתוך הלבוש רואים כמה שכל יש לה. ע"כ.

ונראה לבאר, דמכיון דענין הלבוש בא ע"י האכילה מעץ הדעת, לכן כל מי שיש בו יותר דעת, לובש יותר מלבושים מחבירו. [נדפס בס' הזכרון 'אעלה בתמר' (עמ' שפא)].