וישלח (לד ז), ובני יעקב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאוד כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכו לא יעשה

ויש להקשות שנבלה היא גם היא אינה בת יעקב, ולמה אמר הכתוב דחשיב נבלה כי שכב את בת יעקב דוקא (וראה מה שביארו בזה הרמב"ן ומהר"י אברבנאל ובס' גור אריה למהר"ל מפראג).

והנה רש"י פירש: וכן לא יעשה, לענות את הבתולות, שהאומות גדרו עצמן מן העריות כי המבול. ולכאורה קשה שהרי אבימלך החשיב עצמו צדיק בלקחו אשה שחשב שאינה נשואה, כמאה"כ (וירא כ ד) הגוי גם צדיק תהרוג, והקב"ה הסכים עמו באומרו (שם פסוק ו) כי בתם לבבך עשית זאת. וא"כ מדוע גבי שכם נחשב לו עוון.

וי"ל לפי מה שכתב רבינו עובדיה ספורנו (תולדות כו י) גבי אבימלך 'שהיה חושב שלא יצטרך לשאול את פיך ולדעת את רצונך בזה, שלרוב מעלת המלך ייטב בעיניך בלי ספק להשיאו את אחותך'. וכ"כ בס' שערי אהרן (וירא כ ד) בשם הרב אור החיים. ובשם הרב מלבי"ם ביאר שכן חלק המלכים שיכולים לקחת כל אשה שרוצים. ומצינו כן נמי גבי אחשוורוש. והנה גם שכם היה בנו של חמור נשיא הארץ, ואע"פ שלא היה מלך, החשיב עצמו מאוד שכל אשה תסכים להנשא לו. והדבר היה נכון אם היה לוקח אשה ממשפחה פשוטה, משא"כ בת יעקב שהיה חשוב מאוד, וכמ"ש בשכל טוב: לשכב את בת יעקב, מפני שהוא חשוב ולשכב עלה כהפקר כבת שאין לה תובעין. ע"כ.

ואף אם נאמר כדעת הרד"ק וסיעתיה דס"ל ששכם בעצמו היה נשיא הארץ (והו"ד בס' שערי אהרן לד ב), עדיין נשיא הוא ולא מלך, ולא היה לו לחשוב שאשה ממשפחה חשובה תסכים להינשא לו מבלי לשאול את פיה ואת משפחתה.