נשא (ו כו), ישא ה'
פניו אליך.
וכתב אאמו"ר נר"ו בס' אוצר הפרשה החדש כ"י
(לעיל פסוק כג): במדרש הוסיפו שברכת כהנים היא גם למלאכים, וצ״ע הלא בגמ׳
ברכות (כ:) אמרו מלאכי השרת לפני הקב״ה, רבונו של עולם, כתוב בתורתך (דברים י) אשר
לא ישא פנים ולא יקח שוחד, והלא אתה נושא פנים לישראל, דכתיב ״ישא ה׳ פניו אליך״,
אמר להם וכי לא אשא להם פנים לישראל, שכתבתי להם בתורה (דברים ח) ״ואכלת ושבעת
וברכת את ה׳ אלהיך״, והם מדקדקים על עצמם עד כזית ועד כביצה. ע״כ. והנה המלאכים לא
אוכלים, ואם לא אוכלים לא מברכים ברכת המזון, ואם כן גם לא מדקדקים על עצמם עד
כזית ועד כביצה. ואין טעם לשאת פנים למלאכים, ולא מתאים להם לומר ישא ה׳ פניו
אליך, כי דוקא לעם ישראל, שמדקדקים עד כזית ועד כביצה ראויים לברכם ישא ה׳ פניו
אליך, אבל למלאכים יש לקיים, ״אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד״, ואינם ראויים לברכה.
ויש לומר, דאיתא בשבת (פח ע"ב) שכאשר עלה משה למרום,
המלאכים טענו מה לילוד אשה בינינו, מדוע לתת תורה לבשר ודם, ״תנה הודך על השמים״, ואמר
הקב״ה למשה החזר להם תשובה, אמר משה לפניו, רבונו של עולם מתירא אני, שמא ישרפוני
בהבל שבפיהם, אמר לו אחוז בכיסא כבודי, והחזר להם תשובה, אמר משה לפניו, רבונו של
עולם תורה שאתה נותן לי, מה כתוב בה, ״אנכי ה׳ אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים״, אמר
להם למצרים ירדתם לפרעה השתעבדתם, תורה למה תהא לכם וכו׳. ושוב מה כתוב בה ״לא
תרצח לא תנאף לא תגנוב״, קנאה יש ביניכם, יצר הרע יש ביניכם, מיד הודו לו להקב״ה,
מיד כל אחד ואחד נעשה לו אוהב, ומסר לו דבר, שנאמר ״עלית למרום שבית שבי לקחת
מתנות לאדם״, בשכר שקראוך אדם, לקחת מתנות, אף מלאך המוות מסר לו מתנות, שנאמר
״ויתן את הקטורת ויכפר על העם״.
דרכו של עולם, כאשר יש מחלוקת ומלחמה, ואחד ניצח והשני נחל
תבוסה, אין המנהג שהמפסיד יתן מתנות למנצח, ולואי שיקיים בנפשו, ואתם תחרישו, כי
הוא הובס, ומה לו ליתן מתנות. ואילו המלאכים שהגיעו למצב שהיה חשש, שישרפו את משה
בהבל שבפיהם, ומשה הצליח להשיב להם תשובה כהוגן, לא רק שהם לא שמרו לו טינא אלא
נתנו לו מתנות. דבר זה מגלה על הרוח הנדיבה, ואצילות הנפש של המלאכים שנתנו מתנות
למשה, כפרס על נצחונו. ואפילו מלאך המוות מסר לו את הסגולה של הקטורת. בגלל דבר זה
הם ראויים לישא פניהם, גם הם נהגו דבר שאינו דרך הטבע. לכן ראויים הם לברכת כהנים.
עכת"ד אאמו"ר נר"ו.
ועוד יש לומר שהמלאכים גם הם בירכו ברכת המזון אצל אברהם אבינו
למרות שלא אכלו, ואם כן גם להם הקב"ה נושא פנים.
וראיה לדבר שבירכו ממה דאיתא בבבא מציעא (פז ע"א) שרצו לשגר לשרה כוס של ברכה. הן אמנם בתורה תמימה (בראשית פי"ח הערה כט) ביאר שאין הכוונה לכוס ברכת המזון. אולם ראה בדרוש למעלת התורה למהר"מ דלויה (הנדפס בספר תורת משפחת דלויה דף רעא רע"א) שכתב שהמלאכים ירדו כדי לאכול אצל אאע"ה ולברך ברכת המזון, וכוונתם בזה היתה להוציא את האדמה מכלל ארור ולהכניסה בכלל ברוך. ע"ש.
ובזה אפשר ליישב מה שהקשה בס' ישמח משה (יתרו כט ג) וז"ל: במדרש רבה (שמו"ר פכ"ח סימן א) באותו שעה בקשו מלאכי השרת לפגוע בו, צר קלסתר פניו דומה לאברהם ואמר להם הקב"ה וכי אין אתם מתביישים ממנו לא זהו שירדתם לביתו ואכלתם אצלו, זה שאמר הכתוב (תהלים סח יט) עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם, בשביל אברהם שנקרא האדם הגדול בענקים (יהושע יד טו), עד כאן. והנה המדרש הזה אומר דרשוני וכו', וכי בשביל שאכלו אצלו, יניחו לו ליטול חמדה גנוזה. ע"ש. ולהנ"ל יובן, שכן לא יצדק לפניו כל חי אם מדת הדין קיימת ואינו נושא לנו פנים, ואפילו המלאכים שאין להם בחירה מצינו שנענשו כשחטאו (ועי' בזה בס' מגדים חדשים), ולכן ללא נשיאת פנים אי אפשר לאדם לקבל התורה וחי בהם. והמלאכים טענו שגם הם הקב"ה נושא להם פנים שכן גם הם בירכו ברכת המזון, ועל זה אמר להם הקב"ה וכי אין אתם מתביישים שעל ידי הפת שנתן לכם הוא אתם טוענים שיש לכם היכולת לקבל את התורה להוציא מידי צאצאי אאע"ה.
ועוד יש לבאר טעם נשיאת הפנים למלאכים בהקדם השאלה מה ההו"א של המלאכים לקבל את התורה אם אינם יכולים לקיים את המצוות המעשיות. וצריך לומר שרצו לקיים המצוות על ידי הלימוד והמחשבה לקיימן כמ"ש בכיו"ב הרמ"ז ז"ל בס' פרשת רא"ה (פרשת תולדות ד"ה ויהי דף כא סע"א ופרשת וישלח ד"ה ויצו דף כו ע"ב) [ועי' במש"כ בס"ד בחי' פרשת ראה (טו ד)], ומרע"ה טען שמ"ש המפרשים היינו באדם ששייך בקיום המצוות ואפילו מקצתן בלבד משא"כ המלאכים שאינן שייכים כלל במצוות, והו"ל כדמיון אסמכתא דלא קניא. ולפי זה י"ל שכאן מצינו שהמלאכים רצו לקיים המצוות (ע"י הלימוד והמחשבה) אע"ג שאינם מחוייבים בדבר, ולכן גם הקב"ה ישא פנים להם.
