שלמא בעלמא

שלח (יג טז), ויקרא משה ליהושע בן נון יהושע. ופרש"י, יה יושיעך מעצת מרגלים . וכתב בס' זרע שמשון (ר"פ שלח) בשם המפרשים להקשות מדוע התפלל משה על יהושע ולא על האחרים שה' יצילם מיצר הרע, ונראה משוא פנים בדבר. ותירץ עפמ"ש בלקוטי תורה להאר"י (ר"פ שלח) שנתעברו נשמות י"ב שבטים בי"ב מרגלים כדי שלא יבואו, ועם כל זה לא הועיל כלום וכו', אמנם לוי התגלגל ביהושע, כי שבט לוי לא שלח מרגל כי אין לו חלק בארץ. וביאר הרב זרע שמשון שעפ"ז יובן שמשה התפלל על יהושע דוקא הואיל שנשמת לוי היתה ראש שבטו של מרע"ה . ובקונטרס באר הפרשה (פרשת שלח תשפ"ד  עמוד ה) ביאר עפ"ד האר"י באופן אחר, שמכיון שראה מרע"ה שלא נתעברה ביהושע נשמת שום שבט, לכן התפלל עליו ונתעברה בו נשמת לוי . ולכאורה מוכרח מדברי האר"י כן, שכן כתב שהתפלל עליו ונתעברה בו נשמת לוי. וא"כ תיקשי להרב זרע שמשון שביאר שהתפלל עליו לאחר שראה שנתעברה בו נשמת לוי .            וי"ל שב' תפילות היו, הראשונה שתתעבר בו נשמת לוי, ושוב התפלל עוד שיוושע מעצת מרגלים . ולכאורה יש לה...

ב מדבר (א יח), ויתילדו על משפחותם וגו '. וכתב בספר לקח טוב - דרשות רבי יוסף פינטו (במדבר סוף עמוד קפא): במדרש (ילקוט שמעוני במדבר רמז תרפד), בשעה שקבלו ישראל התורה, נתקנאו אומות העולם, אמרו מה ראו אלו להתקרב מכל האומות, סתם הקב"ה פיהם, ואמר להם הביאו לי ספר יוחסין שלכם כשם שהביאו בני, דכתיב ויתילדו על משפחותם וכו', וקשה דלמה נתקנאו, דהא אמרו ז"ל (ע"ז ב ע"ב) ה' מסיני בא וכו' (ברכה לג ב), מלמד שהלך הקב"ה לבני עשו, פירוש לשר של עשו [כן הוא בזוהר הקדוש], לקבל התורה, אמרו לו תורה מה כתיב בה, אמר להם לא תרצח, אמרו אין אנו מקבלים אותה, דקבלה בידינו ועל חרבך תחיה (בראשית כז מ), ובני ישמעאל אמרו לו גם כן כך, אמר להם לא תנאף, אמרו לו קבלה בידינו ידו בכל ויד כל בו וכו' (בראשית טז יב), אלמא דלא רצו הם לקבל התורה. ע"ש מה שתירץ. וכן הקשה  בס' זרע ברך מהדורה בתרא (ר"פ במדב ר) . ע"ש. ועי' בחידושי רבי רפאל חיים בן עטר (דף קלח רע"ב) . ו י"ל שהקנאה אינה טענה על הקב"ה, אלא שאפילו אם הם מודים שהם אשמים שלא רצו לקבל התורה, עד...