אחרי (טז ג), בזאת יבוא אהרן אל הקודש.

    ואפשר לבאר ש'זאת' היא המיתה, כדאיתא בברכות (ח ע"א) על הפסוק (תהלים לב ז) על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא זו המיתה. וכן שמעו זאת כל העמים (תהלים מט ב) היא המיתה [כמ"ש הרמ"ז ז"ל בס' תהלתו בפי (בא יב מג ותהלים מא יב) ועוד מחכמי מראכש בספריהם]. ועל ידי זכרון יום המיתה יכול האדם להתעלות עד שיגיע למעלת כהן גדול בקודש הקדשים, כדאיתא בברכות (ה ע"א) יזכור לו יום המיתה. וכתב באורחות חיים להרא"ש (אות לב) שתמיד תהיה המיתה בין עיניו. ועי' במש"כ בס"ד בחי' הש"ס (שם).

   והרמ"ז מהר"ר רפאל אוחנא ז''ל בס' פרשת רא"ה (פרשת נח עה"פ אלה תולדות נח וגו', דף י סע"א) כתב לבאר ש'זאת' בגימטריא צום קול ממון, דהיינו תענית, תורה וצדקה. וע"י דברים אלו יכול האדם להתעלות עד שיגיע למעלת כהן גדול בקודש הקדשים.

   ועל פי דבריו אלה אפשר לבאר גם הטעם שאומרים מזמור 'שמעו זאת כל העמים' בבית האבל, שכן זו היא חובת האבל לכבד את אביו ואמו במותם ע"י צום, דהיינו תענית יארצייט, קול, דהיינו קדיש וברכו, ממון, דהיינו צדקה לעילוי נשמתם (ועי' בזה בקובץ אבקת רוכל).