בחוקותי (כו ג) אם בחוקותי תלכו וגו'.

וכ' בבעל הטורים: אם בחקתי תלכו, בגי' עמלים בדברי תורה. סמך אם בחקותי לשבת וע''א לומר ששקולים הם ככל המצות והחוקים. ע"כ. ואפשר להוסיף שסמך ענין שבת לענין עמלות בתורה, כי לא ניתנה שבת אלא כדי לעסוק בתורה כדאיתא בירושלמי (שבת פט"ו ה"ג): "לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהם בדברי תורה". עוד אמרו חכמים: "אמרה תורה לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, כשיכנסו ישראל לארץ, זה רץ לכרמו וזה רץ לשדהו, ואני מה תהא עלי? אמר לה: יש לי זוג שאני מזווג לך ושבת שמו, שהם בטלים ממלאכתם ויכולים לעסוק בך" (טור א"ח סימן רצ בשם המדרש). עוד אמרו חכמים (תדבא"ר א): "כך אמר להם הקב"ה לישראל: בָּנַי, לא כך כתבתי לכם בתורתי: לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה (יהושע א ח), אף על פי שאתם עושים מלאכה כל שישה ימים, יום השבת יעשה כולו תורה. מכאן אמרו, לעולם ישכים אדם וישנה בשבת, וילך לבית הכנסת ולבית המדרש, יקרא בתורה וישנה בנביאים, ואחר כך ילך לביתו ויאכל וישתה, לקיים מה שנאמר (קהלת ט ז): לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ". ועי' בפניני הלכה (שבת פ"ה סעיף א).

גם אפשר לבאר הסמיכות של העמלות בתורה ליראת המקדש, שכן מציון תצא תורה, מלשכת הגזית שבה מושב הסנהדרין, וכן מהכהנים והלויים אשר יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל (ברכה לג י).

גם אפשר לבאר הסמיכות של העמלות בתורה לאיסור עבודה זרה, שכן מי שאינו עוסק בתורה סופו לכפור בעיקר וכמ"ש רש"י להלן (פסוק טו). וראה בפורום לתורה.

וכ'  עוד בבעל הטורים: אם בחוקתי תלכו, ר''ת אבת שתלכו בדרכי אבות. ע"כ. ואפשר לבאר שלכן הסמיכות לשבת, שכן אמרו חכמי זמנינו שעיקר חינוך הבנים הוא בשבת (ראה בספר שבת בשמחה עמוד ל).

וכ'  עוד בבעל הטורים: בחוקתי תלכו. היא היראה וכתיב יראת ה' היא אוצרו אם תמלאו את אוצרותי אמלא אוצרותיכם יפתח ה' לך את אוצרו. ועשיתם אתם, אותיות אמת. ע"כ. ואפשר לבאר הסמיכות לשבת, כי בשבת אפילו עם הארץ יש לו יראת שמים ואומר אמת כמו שכתבו הרמב"ם (בפירוש המשניות דמאי פ"ד ה"א) בשם התלמוד, והתוספות (כתובות נה ע"ב ד"ה ובתרומת) בשם הירושלמי (דמאי פ"ד ה"א).

גם אפשר לבאר שמה שביאר שהיא היראה הוא משום הסמיכות ל'ומקדשי תיראו' שבפסוק הקודם.