חיי שרה כג ג, וידבר אל בני חת לאמר.
ואיתא בבראשית רבה (פנ"ח סימן ח) שעשרה פעמים כתיב בני חת, והטעם הוא כי בזכות שביררו מקחו של צדיק מעלה עליהם הכתוב כאילו קיימו עשרת הדברות.
והקשה בס' מנחת יהודה למהר"י ן' עטר למה בבני ברזילי איתא במדרש שם שנכתב שמם ה' פעמים ללמדך שכל מי שהוא מאכיל פרוסה לצדיק כאילו קיים חמישה חומשי תורה, ואילו בבני חת נכתב שמם י' פעמים. ותירץ שבני ברזילי היו יהודים ולכן נחשב להם כאילו קיימו את כל התורה מה שאין כן בני חת שהיו נכרים ולכן נחשב להם כאילו קיימו עשרת הדברות בלבד. ועי' במש"כ חתני ידידי מהר"ר יעקב דניאל ן' זקן נר"ו בחידושיו על התורה.
אולם עדיין יקשה שכן אין הקדוש ברוך הוא מקפח שכר כל בריה וכמו שמצינו בסנהדרין (נט ע"א) שאפילו נכרי שעוסק בתורה שהוא כהן גדול, ומדוע יגרע שכרם של הנכרים.
ולכן אפשר לבאר בהקדם מאמר הכתוב (להלן כז מו) קצתי בחיי מפני בנות חת, ואיך הדברים האלו מתיישבים עם דברי המדרש שכאילו קיימו עשרת הדיברות. ואפשר לומר שהדבר רמוז במה שכתב המדרש שכאילו קיימו עשרת הדיברות שאמנם עשרת הדיברות נאמרו בסיני וכל מצוות התורה רמוזות בהם כמו שכתב רב סעדיה גאון (והו"ד ברש"י משפטים כד יב. ועי' במש"כ בזה מהר"א וייס נר"ו מח"ס מנחת אשר). אולם יש גם סיכון בעשרת הדיברות שלכן אסור לאומרם בציבור מפני תרעומת המינים שאומרים שרק הן אמת ושאר המצוות לא (כדאיתא בברכות יב ע"א. ועי' למהר"א וייס שם), ולכן אמר המדרש שכאילו קיימו עשרת הדיברות שיש בזה שבח גדול אולם יש בזה גם סיכון גדול, והם במקום לנצל את ההזדמנות שכאילו קיימו עשרת הדברות ולהידבק יותר בהקדוש ברוך הוא ולקיים כל מצוותיו, המשיכו לעבוד עבודה זרה למרות שכאילו קיימו עשרת הדיברות והדבר נהפך להם לרועץ (כדברי הש"ס ביומא עב ע"ב נעשית לו סם המות) עד כדי כך שקצתי בחיי מפני בנות חת.
